1

1.                  הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הסגת גבול פלילית, עבירה לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), וכן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק.

2.                  מעובדות כתב האישום עולה, כי הנאשם הינו הבעלים של רכב מסוג טנדר איסוזו, מס' לוחית זיהוי 52-604-10 (להלן: "הרכב"). לאחר שהתעורר חשד כי הרכב קשור לביצוע עבירה פלילית, הוא נתפס על ידי המשטרה ונגרר למגרש משטרתי.

ביום 7.10.12, הגיע הנאשם למגרש המשטרתי, הבחין כי שער המגרש פתוח, נטל את הרכב ונמלט במהירות.

3.                  ביום 25.1.15, הודיעו הצדדים על הסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום והנאשם הודה והורשע כאמור לעיל. אשר לעונש, במסגרת הסדר הטיעון הוסכם לבקש קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות, כאשר במידה ותהיה חיובית, המאשימה תגביל עצמה לענישה של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שרות למשך 6 חודשים, מאסר על תנאי וקנס. עוד צוין, כי ככל שחוות הדעת תהיה שלילית, המאשימה תעתור לעונש של מאסר בפועל עד 6 חודשים. עוד הוסכם בין הצדדים כי הסניגור רשאי לטעון לעונש אחר.

2

4.                  ביום 22.2.2015 התייצב הנאשם בפני הממונה שחווה דעתו כי הנאשם אינו מתאים לביצוע עבודות שרות.

5.                  בדיון שנערך ביום 18.3.15 טען הסניגור כי הנאשם חדור מוטיבציה ונכון לעשות כל שיידרש ממנו. הנאשם ענה לשאלות בית המשפט והצהיר על רצונו לבצע עבודות שירות, ככל שיידרש לעשות כן.

6.                  לאחר שהתרשמתי כי מדובר בנאשם בעל מוגבלות, עיינתי בחוות דעת הרופא לפיה לא קיימת מגבלה רפואית לקבלו לעבודות שירות ולאחר ששמעתי את דברי הנאשם, הורתי לממונה על עבודות השירות לזמן את הנאשם בשנית לבדיקת התאמה.

7.                  ביום 19.4.2015, התייצב הנאשם בפני הממונה בשנית והביע רצונו להשתלב בעבודות השירות. זאת הפעם נמצא הנאשם מתאים לעבודות שירות.

טיעונים לעונש

8.                  ב"כ המאשימה טענה כי העבירות בהן הורשע הנאשם פוגעות פגיעה ממשית בערך החברתי של שמירה על הסדר החברתי ועל שלטון החוק. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, נטען כי לנאשם הרשעות קודמות רבות, כאשר האחרונה שבהן משנת 2013, לרבות בעבירות רכוש, בריחה ממעצר ותקיפת שוטר (גיליון הרישום הפלילי של הנאשם הוגש וסומן במ/1). עוד נטען, כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו וחסך בזמן שיפוטי. התובעת הפנתה לע.פ 70395/05 קפלן דרור נ' מדינת ישראל, הכולל עונש של 8 חודשי מאסר ו-8 חודשי מאסר מותנה, וביקשה להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע וקנס כספי.

9.                  לדברי ב"כ הנאשם מדובר בנאשם צעיר, יליד 1991, נשוי ואב לילדה. בשל מוגבלותו סובל מנידוי חברתי והזנחה מצד משפחתו, ומכאן עברו הפלילי המכביד. עוד נטען כי מוגבלותו מצמצמת את אפשרויות התעסוקה שלו, ומכאן שגזירת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות וקנס כספי יגדעו מטה לחמו. באשר לנסיבות ביצוע העבירה, טען ב"כ הנאשם כי לאחר ביצוע העבירות, החנה הנאשם את רכבו מחוץ לביתו, ללא מטרה להעלימו או לשבש הליכי חקירה. לנוכח דברים אלו, ביקש ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם ענישה צופה פני עתיד ולחילופין, מאסר שירוצה בעבודות שירות לתקופה קצרה ומצומצמת.

3

10.              הנאשם טען כי עבד בריתוך ולפני כחודש פוטר מעבודתו. לדבריו מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי ומשתכר מתשלום חודשי על סך של 2,400 ₪.

דיון

11.              הצדדים הציגו הסדר מסגרת. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי את כל השיקולים לרבות נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אני סבור כי יש לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

12.              במקרה דנן כתב האישום מתאר אירוע אחד ולכן יש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

קביעת מתחם העונש ההולם

13.              עקרון ההלימה הוא העיקרון המנחה בהתאם לסעיף 40ב לחוק. בקביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם, במידת הפגיעה באותם ערכים, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

14.              הערך החברתי המוגן בעבירה של שיבוש מהליכי משפט הוא טוהר ההליך השיפוטי והבטחת קיומה של מערכת אכיפת חוק ומערכת משפט ראויה. הערך החברתי המוגן בעבירה של הסגת גבול פלילית הוא ביטחון הציבור, הזכות לפרטיות והזכות לקניין.

15.              במקרה שלפנינו, בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה הינה ממשית. הנאשם, בעזות מצח, נטל את רכבו ממתקן משטרתי לאחר שהרכב נתפס בחשד ששימש כאמצעי לביצוע עבירה.

16.              באשר לנסיבות ביצוע העבירה (בהתאם לסעיף 40ג' לחוק), הרי שבענייננו מדובר בנאשם שהחליט ליטול את החוק לידיו.

4

17.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה מעלה כי במקרים דומים, בהם הורשעו נאשמים בעבירה של הסגת גבול פלילית, הוטלו עונשים במתחם שבין עונש מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל. במקרים דומים, בהם הורשעו נאשמים בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, הוטלו עונשים במתחם שבין עונש מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל (ת.פ 57386-04-13 מדינת ישראל נ' חדר אלחסוני, ת.פ 2660-08-13 מדינת ישראל נ' אמנון אל טופחי, ת.פ 46811-11-13 מדינת ישראל נ' מסעוד ביטון, ת.פ 19090-06-10 מדינת ישראל נ' שלמה אמסלם, ת.פ 1041/08 מ.י. משטרת אילת נ' פסו, ת.פ 02/2898 מדינת ישראל נ' מחמד בן אברהים בכרי, ת.פ 10-08-1777  מדינת ישראל נ' מחמד בן עלי קאק, ת.פ 09-07-21573 מדינת ישראל נ' אדינו דני מיהרט, ע.פ 70395/05 קפלן דרור נ' מדינת ישראל).

18.              לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים אני קובע כי מתחם העונש בנסיבות מקרה זה הינו בין עונש מאסר על תנאי לבין 10 חודשי מאסר בפועל. יחד עם זאת, בהתחשב בהסדר הטיעון שהוצג ובאשר מדובר בהסבר סביר, בכוונתי לכבדו ואקבע העונש במסגרתו.

גזירת העונש המתאים לנאשם

19.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא').

20.              הגורם המשמעותי ביותר והחריג מבחינת הנסיבות לקולא, הינו מוגבלותו של הנאשם, שהינו חרש אילם בעל 100% נכות, מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי. הסניגור טען לנסיבות מצערות לפיהן השתלבותו של הנאשם בשוק העבודה אינה יציבה וריצוי עבודות שירות יפגע באופן חמור בפרנסתו.

יחד עם זאת, עיון בגיליון המרשם הפלילי (במ/1) מלמד כי לנאשם, על אף גילו הצעיר, עבר פלילי מכביד. לחובתו הרשעות קודמות רבות בעבירות של תקיפת שוטר, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, בריחה ממעצר, גניבה ופריצה. לחובתו אף עבירה של ניסיון לגניבת רכב, אשר בוצעה ביום 6.2.13, קרי, 4 חודשים לאחר ביצוע העבירות נשוא גזר הדין. בעברו ריצה, בין היתר, מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים.

21.              הנאשם נטל אחריות על מעשיו ועומדת לזכותו הודייתו כנסיבה לקולא.

22.              לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, ביקש הסניגור להגיש מסמכים אישיים ורפואיים בעניינו של הנאשם, ואולם עד מועד זה לא הוגשו המסמכים.

5

23.              התחשבתי אף באינטרס הציבורי בדבר הצורך בהעברת מסר בהקשר לחומרת מעשים של הסגת גבול ושיבוש מהלכי משפט וכן בשיקול הרתעת הרבים. כמו כן התחשבתי בחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ועד היום.

סוף דבר

24.              אשר על כן הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, כמפורט בחוות דעת הממונה מיום 4.5.15.

על הנאשם להתייצב ביום 12.08.15 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות ביחידת עבודות שירות, מפקדת מחוז דרום, יח' עבודות שירות בבאר שבע.

ב.     8 חודשי מאסר על תנאי, וזאת לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום, על עבירה בה הורשע.

ג.       קנס כספי בסך 2,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.6.15 ובכל 10 בחודש שלאחר מכן. לא ישלם הנאשם את התשלומים כפי שנקבע, יעמוד הסכום כולו לפירעון מידי.

ד.     הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 2,000 ₪ להימנע למשך שנתיים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע. לא תחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם למשך 10 ימים. אני מורה לנאשם לחתום עוד היום במזכירות בית המשפט.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ה, 14 מאי 2015, במעמד הצדדים.