1

חלק כללי

1.         הנאשם הורשע על בסיס הודאתו בכתב אישום מתוקן אשר מייחס לו עבירה של תקיפה סתם וזאת לפי ס' 379 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

2.         בהתאם לעובדות כתב האישום ביום 22.12.15 בשעות הצהריים, בעת שהנאשם הגיע אל המכולת "אחים סטל" ברחוב עולי ציון ביפו (להלן: המכולת), וזאת במסגרת עבודתו כספק ביצים, פגש הנאשם במתלוננת. במהלך מפגש זה פנה הנאשם אל המתלוננת ואמר לה כי למכולת חוב בסך 1980 ₪ למעסיקו. כאשר שאלה המתלוננת את הנאשם באשר לחוב, התגלע בין השניים ויכוח במהלכו גידף הנאשם את המתלוננת.

3.         המתלוננת השיבה לנאשם ובתגובה תקף אותה הנאשם בכך שהרים ארגז פלסטיק קשיח באמצעות ידיו, ולמרות שהמתלוננת ניסתה להסתתר לצד קופאית ששהתה במקום, שאף ניסתה להגן על המתלוננת באמצעות ידיה, זרק הנאשם את הארגז על המתלוננת.

2

4.         מיד לאחר מכן נטל הנאשם ארגז נוסף והטיח אותו בראשה של המתלוננת שלוש פעמים. בעשותו כן פגע הנאשם עם הארגז גם בידה של הקופאית. בהמשך היכה הנאשם באמצעות ידיו בראשה של המתלוננת שלוש מהלומות, תוך שגם הפעם פגע בקופאית. הנאשם לא חדל ממעשיו עד שהגיע למקום בחור בשם סמי שעובד בסמוך, שהוציא את הנאשם מהמכולת.

5.         כאמור, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן שפורט לעיל ובהתאם להסכמת הצדדים הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו וכן לקבלת חוות דעת ממונה. המאשימה הבהירה כי עמדתה למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי קנס ופיצוי.

עמדת המאשימה

6.         בטיעוניה לעונש הפנתה ב"כ המאשימה לחומרת המעשים בהם הודה הנאשם ולכך שהנאשם נותן את הדין על ביצוע עבירה של פגיעה בגופה ובשלומה של המתלוננת. לדבריה, הנאשם נהג באלימות ובבריונות ותוצאות האירוע יכלו להסתיים באופן חמור הרבה יותר. ב"כ המאשימה ביקשה להצביע על חוסר המידתיות שבין תגובת הנאשם לבין מעשיה ודבריה של המתלוננת, ולהבליט בדרך זו את הפסול שבהתנהגות הנאשם.

7.         ב"כ המאשימה טענה כי מתחם הענישה הראוי בעבירה המיוחסת לנאשם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל 8 חודשי מאסר. לתמיכה במתחם זה הפנתה לת"פ 21092-08-15 שם עסקינן בנאשם ללא רישום פלילי ובתסקיר אשר המליץ על אי הרשעה ואולם לנוכח העובדה שהנאשם היכה עובד במסעדה באמצעות קסדה, קבע בית המשפט מתחם שנע בין חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 6 חודשים ובית המשפט הטיל 2 חודשי מאסר.

3

8.         בחלק האחרון של טיעוניה הפנתה ב"כ המאשימה לכך שהגם שהרשעתו האחרונה של הנאשם הינה משנת 2010 הרי שעברו של הנאשם רלוונטי ומכביד והוא אף ריצה מאסרים אשר לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירה. עוד הפנתה לתסקיר שירות המבחן, אליו אתייחס בהרחבה בהמשך, ולכך שמהתסקיר עולה שהנאשם לוקח אחריות פורמאלית בלבד, ושירות המבחן המליץ על ענישה קונקרטית לצד פיצוי כספי. סוף דבר, עתרה ב"כ המאשימה למאסר ברף הגבוה של המתחם קרי 6 חודשים אשר אפשר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

עמדת ההגנה

9.         ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, ועשה כן בכתב אישום מתוקן אשר תוקן נוכח קשיים ראייתיים. ב"כ הנאשם ביקש להפנות לתיקון המהותי בעובדות כתב האישום, ובכלל זאת בהוראת החיקוק אשר יש בהם כדי להשפיע על גזירת העונש.

10.       בשונה מהאופן בו התרשמה ב"כ המאשימה מתסקיר שירות המבחן, ביקש ב"כ הנאשם להפנות לכך ששירות המבחן התרשם שהנאשם מעונין בשיקום וגמילה ומכך שהוא לוקח אחריות על ביצוע העבירות ואף מביע חרטה, גם אם חלקית.

11.       ב"כ הנאשם הציג לביהמ"ש שני מכתבים - האחד ממעסיקו הנוכחי של הנאשם והשני מהמעסיק אשר העסיק אותו בעת ביצוע העבירה, ובו התייחסות לחוב הכספי של המתלוננת.

12.       בסיום טיעוניו ביקש ב"כ הנאשם להפנות לפסיקה ובכלל זאת הפנה לע"פ 48762-01-16 בעניינו של ריסה שם דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה אשר ביקשה לשנות את החלטתו של בית משפט קמא, שהטיל על נאשם שהורשע בעבירה של תקיפה באמצעות אלה וגרימת שבר בארובת העין, עונש של מאסר על תנאי וקנס. כאמור בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה מנימוקים שפורטו וב"כ הנאשם ביקש לגזור גזריה דומה בעניינו של הנאשם כאן. עוד הוסיף והפנה ב"כ הנאשם לפסיקה נוספת התומכת לשיטתו בטיעוניו, הכל כמפורט בפרוטוקול.

13.       באשר לענישה ביקש ב"כ הנאשם כי בשים לב למכלול טיעוניו ולתסקיר שירות המבחן יסתפק בית המשפט בענישה צופה פני עתיד בדמות מאסר על תנאי, פיצוי וקנס.

הנאשם

14.       אחרון לטעון בפניי היה הנאשם אשר הביע חרטה על מעשיו וביקש כי בית המשפט יאפשר לו להמשיך בחייו ובעבודתו בה הוא עסוק מבוקר עד ערב.

4

תסקיר שירות המבחן

15.       מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 41 גרוש, מתגורר בלוד יחד עם אמו. כיום עובד הנאשם כנהג משאית וסובל מתחלואה שונה. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן את אורח חייו השולי מאז היה צעיר ואת הבעיות המשפחתיות עמן נאלץ להתמודד.

16.       באשר לעבירות בתיק זה, הנאשם לקח אחריות והביע חרטה חלקית על מעשיו, באופן אשר הוביל את שירות המבחן להתרשם ממודעות נמוכה לבעייתיות במצבו ולחלקיו האלימים והאנטי סוציאליים. הנאשם שלל צורך בטיפול ייעודי בהתמכרות, בדיקות הסם נמצאו נקיות והנאשם הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי.

17.       לצד זאת שירות המבחן התרשם כי לנאשם קושי משמעותי בוויסות דחפים אלימים והוא בעל נטייה להתנהגות אימפולסיבית לצד קושי בהפעלת שיקול דעת. שירות המבחן התייחס בתסקיר להתמתנות במעורבות בעבריינות בכלל, אולם בדיקה פסיכיאטרית שביקש השירות לעשות על מנת לאמוד את מצבו של הנאשם זכתה לסירוב מצד הנאשם ומשכך לא נערכה.

18.       בסופו של התסקיר מתרשם שירות המבחן כי הסיכון במצבו של הנאשם להישנות התנהגות אלימה הינו גבוה ובמידה ויחזור על התנהגותו דרגת חומרתה אף צפויה להיות גבוהה יותר. עם זאת, שירות המבחן זקף לזכותו של הנאשם את נכונותו לשתף פעולה עם שירות המבחן ואת המוטיבציה לנהל אורח חיים נורמטיבי, הגם שציין כי אין זה ברור עד כמה יש בכוחותיו לעשות כן ללא עזרה טיפולית. שירות המבחן לא מצא כי המענה שהשירות יכול לתת מתאים למצבו של הנאשם, שכן אינו מקבל את שירות המבחן כסמכות מקצועית ולנוכח מכלול האמור לעיל לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית בעניינו.

דיון והכרעה

5

19.       כפי שפרטתי לעיל הנאשם ביצע עבירת אלימות חמורה שעה שחבט במתלוננת פעם אחר פעם באמצעות ארגז ובהמשך באמצעות ידיו ורק בדרך נס לא הסתים האירוע באופן חמור הרבה יותר. העובדה שהמתלוננת ניסתה להסתתר מפניו של הנאשם אף היא לא גרמה לנאשם לחדול ממעשיו, אשר הובילו לפגיעה גם בקופאית שנכחה במקום. למעשה, לולא היה נכנס אותו אחר שעבד בסמוך למכולת ודאג להוציא את הנאשם מהמקום, יש להניח כי האירוע לא היה מסתיים באופן בו הסתיים.

20.       לצד אותה אלימות מצד החשוד על ענין של מה בכך ועל חוב שאף אינו שלו אלא של מעסיקו, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי הנאשם עשה דרך משמעותית בחייו. לאחר שנים ארוכות בהן יצא ונכנס בשערי בית המשפט ובית הכלא בגין שלל עבירות בכללן אלימות, הרי שהרשעתו האחרונה של הנאשם הינה משנת 2010 בגין עבירות משנת 2007.

21.       זאת ועוד, המסמכים אשר הוצגו לבית המשפט מטעם מעסיקו הנוכחי של הנאשם ומעסיקו הקודם, מלמדים אף הם על ניהול אורח חיים נורמטיבי של הנאשם ועל מאמציו הראויים לציון לשמור על יציבות תעסוקתית ומכאן גם על יציבות בחייו.

22.       כאשר בית המשפט מבקש לגזור את דינו של הנאשם עליו לקבוע מתחם עונש הולם ולבחון את הערך החברתי המוגן אשר נפגע עקב מעשיו. כאשר מדובר בעבירת אלימות הרי שהערך המוגן הינו של שלמות הגוף והבריאות, כמו גם כבוד האדם והאוטונומיה שלו על גופו. אין מחלוקת ולא יכולה להיות כי הנאשם פגע באופן מהותי בערך זה כאשר שב ותקף את המתלוננת באמצעות אותו ארגז ובהמשך באמצעות ידיו והכל על ענין של מה בכך.

23.       כפי שציינתי לעיל ב"כ המאשימה עתרה למתחם שנע בין חודשי מאסר בפועל ועד 8 חודשים והפנתה לפסיקה מתאימה. מנגד, הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה מטעמו אשר מטבע הדברים נקטה גישה מקלה. עיינתי בפסיקה ומצאתי כי יש לאבחן בינה לבין המקרה שבפניי - הן בנוגע לפסיקה שהוצגה ע"י ב"כ המאשימה והן בנוגע לפסיקה שהוצגה ע"י ב"כ הנאשם. בקליפת אגוז אומר כי אני סבורה שכאשר מדובר בעבירת אלימות מן הרף המיוחס לנאשם הרי שלא ניתן להשוות זאת למתחם ענישה שנקבע בתיק בו נגרמו למתלונן חבלות גם אם קלות ומנגד לא ניתן גם להשוות בין המקרה שבפניי למקרה המתואר בע"פ 1232-04-15 אליו הפנה ב"כ הנאשם, על הנסיבות המיוחדות שפורטו במקרה האמור.

24.       לאחר עיון בחומרים שהונחו בפניי ובפסקי דין שונים, מצאתי כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין חודשים ספורים אותם ניתן לרצות בעבודות שירות ועד ל 6 חודשים שגם אותם כמובן ניתן לרצות באופן דומה.

6

25.       משקבעתי את מתחם העונש ההולם עלי לבחון את נסיבותיו של הנאשם ואת האופן בו נסיבות אלה מובילות לקביעת עונשו בתוך המתחם או מחוצה לו. מצאתי להרחיב בנוגע לתסקיר שירות המבחן שכן במסגרתו הוצגה תמונת חייו המורכבת של הנאשם. מחד, מדובר בנאשם אשר כבר מגיל צעיר התחבר לחברה שולית ומכאן לתרבות עבריינית. נסיבות חייו וקשייו של הנאשם בוויסות דחפים אלימים, הובילו לכך שהנאשם הצליח לצבור שורה ארוכה של הרשעות בעבירות שונות ואשר בגינן אף יצא ונכנס מן הכלא ואל הכלא משך שנים לא מעטות. עם זאת, כאמור, הנאשם עשה שינוי בחייו ולמעשה העבירה האחרונה שיוחסה לו הינה משנת 2007. מדובר בהישג ראוי לציון וכזה שיש לזקוף לזכותו של הנאשם, בוודאי שעה שבית המשפט נחשף לרקע המשפחתי ולנסיבות חייו של הנאשם כבר מגיל צעיר.

26.       כאשר אני לוקחת בחשבון את מכלול הנתונים אותם פרטתי ובכלל זאת את עברו של הנאשם לצד המועד בו הורשע בפעם האחרונה; נכונותו לשיקום; הודייתו במיוחס לו; לקיחת אחריות חלקית על מעשיו ושמירה על יציבות תעסוקתית ומנגד, דפוסי החשיבה הנוקשים ודפוס של פתרון בעיות באופן אלים; קושי משמעותי בוויסות דחפים אלימים ונטייה להתנהגות אימפולסיבית - אני מוצאת כי יש מקום לקבוע את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של מתחם הענישה, זאת לצד פיצוי ומאסר מותנה.

סוף דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        הנאשם ירצה שני חודשי מאסר בעבודות שירות במפעל "חסד יד ביד" ברחוב דרך בית הדין 10 בלוד, 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות בכל יום. הנאשם מוזהר כי אי ציות להוראת הממונה על עבודות השירות או הממונים במקום יוביל להפסקת העבודות ולהמשך ריצוי המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב.         הנאשם ירצה עונש מאסר של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים מהיום. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור עבירת אלימות.

7

ג.         הנאשם ישלם פיצוי למתלוננת אשר פרטיה יועברו למזכירות ביהמ"ש ע"י התביעה בסך של 1000 ₪. הסכום יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.9.17 אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

עותק ההחלטה יועבר לשירות המבחן לידיעה וכן לממונה על עבודות השירות.

המועד לתחילת ריצוי העבודות חלף ומשכך הממונה מתבקש לעדכן באשר למועד בו יחל הנאשם בביצוע העבודות.

זכות ערעור בתוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ז, 18 יולי 2017, בהעדר הצדדים.