1

רקע

1.       הנאשם הורשע על פי הודאתו בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בשתי עבירות של הסעת שוהים שלא כדין ובשתי עבירות של נהיגה בפסילה. כמו כן צירף הנאשם את פלא 465-09-12 והורשע בעבירה של נהיגה בפסילה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח והכשלת שוטר.

2.       בת.פ. 910-02-13 הורשע הנאשם בכך שביום 22.1.12 הסיע ברכב חמישה תושבי שטחים, אשר אינם מורשים לשהות בישראל. הנאשם הסיעם בכביש 38 לכיוון מחסום תרקומיא כאשר הוא נוהג בפסילה וכן הורשע באישום נוסף בכך שביום 27.12.12 הסיע חמישה תושבי שטחים אשר אינם מורשים לשהות בישראל. הנאשם הסיעם מבית שמש לכיוון מחסום תרקומיא.

3.       בפלא 465-09-12 הורשע הנאשם בכך שביום 30.4.12 הסיע ארבעה נוסעים בני מיעוטים ברכבו. כאשר שוטרים הבחינו בכך הם הורו לו לעצור, הוא החל להגביר את מהירות נסיעתו, פנה לכיוון פארק בגין, הורה לארבעת הנוסעים לצאת מהרכב והם נמלטו מהמקום. הנאשם נהג באותה עת שעה שהוא פסול מלנהוג, כאשר ביום 27.11.11 נפסל הנאשם מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים ודבר הפסילה הובא לידיעת הנאשם ביום 1.4.12. באותן הנסיבות הנאשם אף נהג ללא ביטוח.

תסקירי שירות מבחן

2

4.       הצדדים הסכימו כי יוצא תסקיר בעניינו של הנאשם שלאחריו הם יטענו לעונש באופן חופשי. מתסקיר שירות המבחן מיום 8.7.13 עולה כי הנאשם בן 48, גרוש בשנית, אב לשמונה ילדים, אינו עובד וגר במושב לוזית. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נמצא במצוקה כלכלית קשה ומגלה בשנים האחרונות העדר יציבות בחייו בכלל ובמישור התעסוקתי בפרט. משפחתו מוכרת בלשכה לשירותים חברתיים ומקבלת סיוע כלכלי.

5.       קצינת המבחן ציינה כי הנאשם אף סבל בעבר מבעיה של שימוש באלכוהול, אולם על רקע מצבו הרפואי, הפסיק לצרוך אלכוהול לפני כשנתיים. קצינת המבחן פירטה בהרחבה את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם בעמוד שתיים לתסקיר. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא. לאחר סיום שירותו הצבאי נישא לראשונה ונולד לו בן ובהמשך התגרש ונישא בשנית ונולדו לו שבעה ילדים בני 11 - 21 וכיום הוא גרוש בשנית.

6.       ביחס לביצוע העבירות, קצינת המבחן מסרה כי הנאשם לקח אחריות לביצוען, הוא הביע חרטה והסביר את ביצוען על רקע מצוקה כלכלית קשה. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הפנים את חומרת העבירות, וכן ציינה כי מעצר הבית וההליך הפלילי היוו עבורו גורם מרתיע. לכן קצינת המבחן המליצה כי יוטל על הנאשם עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות לצד מאסר מותנה.

7.       הנאשם נשלח בשנית לשירות המבחן לאחר שצירף את פלא 465-09-12 ובתסקיר מיום 6.8.13 שבה ומסרה קצינת המבחן כי עבירה זו בוצעה אף היא על רקע מצוקה כלכלית. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הביע רצון לשקם את חייו והוא נעזר בגורמי רווחה, אולם לצד האמור, הנאשם גילה קושי בגיוס כוחות על מנת לשפר את מצבו. קצינת המבחן ציינה כי לאחר תקופה ארוכה בה שהה הנאשם בתנאי מעצר בית, התאפשר לו לצאת ולעבוד והוא עובד באופן מסודר בחנות תבלינים. הנאשם שב והביע בפניה צער וחרטה על מעשיו. קצינת המבחן התרשמה כי הטלת מאסר בפועל תפגע במשפחה וזאת נוכח מצבם הכלכלי והמליצה על הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות.

8.       לבקשת ב"כ הנאשם וכדי שהתמונה תהיה שלמה בפני בית המשפט, כאשר הובהר לנאשם כי אין בכך כדי ללמד על העונש שייגזר עליו, הוריתי לממונה על עבודות השירות להכין חוות דעת בעניינו של הנאשם והנאשם נמצא מתאים לבצע עבודות שירות.

רישום הפלילי והתעבורתי של הנאשם

3

9.       הוגש לעיוני גיליון הרישום הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי לנאשם שלוש הרשעות קודמות בעבירות אלימות שהאחרונה שבהן משנת 97, והנאשם הסביר לקצינת המבחן כי הרקע לעבירות אלה הוא סכסוך גירושין מאשתו באותה עת.

10.   אשר לעברו התעבורתי, לנאשם 17 הרשעות קודמות כאשר מרביתן בעבירות של נהיגה ברכב למרות שרישיונו פקע וכן בעבירות שונות נוספות. יצוין כי אין לנאשם הרשעות קודמות בעבירה של נהיגה בפסילה. למרות דבריה של המאשימה, הפסילה על תנאי לא חלה בעבירות שבפני, שכן הן אינן מופיעות בתוספת הראשונה או השניה לפקודת התעבורה.

טיעוני הצדדים

11.   ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה כי מדובר בהסעות של מספר משמעותי של נוסעים שעה שהנאשם נוהג בפסילה. גם מתיק התעבורה עולות נסיבות דומות כאשר בעקבות מעשיו של הנאשם נמלטו הנוסעים. לדבריה, הערכים המוגנים בבסיס עבירות אלו הם בטחון הציבור, שמירה על הנוסעים בדרך, פגיעה בריבונות המדינה. ב"כ המאשימה טענה כי התנהגותו של הנאשם מלמדת על זלזול בחוק ובהחלטות שיפוטיות ולכן עתרה ב"כ המאשימה למתחם עונש הולם של בין שלושה לשמונה עשרה חודשי מאסר בשל כל עבירה והגישה פסיקה לתמיכה בטענותיה.

12.   ב"כ המאשימה ציינה כי מהתסקיר לא עולות נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהמתחם ובמקרה זה יש לתת דגש להרתעת היחיד, שכן הנאשם ביצע את העבירות בתמורה לבצע כסף, חזר על מעשיו בשלושה מועדים שונים והראה כי אין מורא החוק עליו. ב"כ המאשימה ביקשה כי יוטלו על הנאשם 38 חודשי מאסר וכן ביקשה לפסול את הנאשם מלנהוג למשך ארבע שנים, להפעיל פסילה על תנאי של 4 חודשים שתלויה ועומדת כנגדו במצטבר, להטיל עליו פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס משמעותי.

4

13.   ב"כ הנאשם ביקש להטיל על הנאשם שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בטיעוניו הפנה להמלצת שירות המבחן וציין כי העבירות בוצעו במהלך שנת 2012, תוך תקופה של מספר חודשים. הרקע לביצוע העבירות הן קשיים כלכליים אליהם נקלעו הנאשם ומשפחתו. ב"כ הנאשם הדגיש את הקושי הכלכלי המשמעותי של הנאשם עד כדי כך שהנאשם חי במכולה, שם הוא גם מתגורר עם בנו החייל, עת הוא חוזר מחופשותיו. בעת ניהול התיק, אשתו עזבה אותו ועברה להתגורר בטבריה. התא המשפחתי התפרק בעקבות ההליכים בשל שהותו הארוכה של הנאשם במעצר בית, וכן בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. כיום הנאשם עובד ומנסה לצאת ממצבו הכלכלי הקשה. כמו כן לאחרונה אמו נפטרה. הנאשם אב לשמונה ילדים, כאשר ילדיו משרתים בכוחות הביטחון ואמונים על מניעת כניסתם של שוהים בלתי חוקיים לישראל, והדבר מלמד על האבסורד שבנסיבות חייו של הנאשם. ב"כ הנאשם הפנה לתיק דומה של אחיו של הנאשם, אשר הייתה לו הרשעה קודמת בתחום, ולמרות זאת המאשימה הסתפקה בחודשיים עבודות שירות, וכן הפנה לפסיקה בנוגע לעבירות של נהיגה בפסילה.

14.   הנאשם בדברו האחרון מסר כי עבר להתגורר באזור בו בוצעו העבירות לפני למעלה משלוש שנים, לאחר שהתגורר בטבריה. הסביר כי הרשעותיו הקודמות נוגעות לאלימות במשפחה, בעקבות סכסוך גירושין לפני שנים רבות. בעת ההליכים הפליליים ביתו התפרק, הוא פוטר מעבודתו וזו הסיבה לביצוע העבירות. הוא הסיע את הפועלים לכיוון המחסום ולא לתוך ישראל. מדובר בנסיעה קצרה. הנאשם מסר כי גם היה עצור מספר ימים בשל התיק ושהה במעצר בית תקופה ארוכה.

15.   בנו של הנאשם אסף חלפה העיד לעונש. הוא מסר שהוא בן עשרים, חייל קרבי. מסר כי גם אחיו משרתים בכוחות הביטחון וכך גם אביו. הוא מוכר כחייל בודד בצבא. כאשר הוא יוצא לחופשות הוא מגיע לאביו. הוריו התגרשו והוא אינו בקשר עם אמו. הוא מסר שבעקבות תיק זה התפרקה המשפחה, וציין כי עקב מצבם הכלכלי הקשה הם מתגוררים במכולה. הוא ציין את מסירותו לתפקיד כאשר חלק מתפקידו הוא למנוע כניסת שוהים בלתי חוקיים לישראל. הבן מסר עד כמה המעצר ומעצר הבית השפיעו על הנאשם, וביקש מבית המשפט שלא להטיל על הנאשם עונש של מאסר ובכך למנוע ממנו את המפגש עם אביו, שהוא הדמות שתומכת בו.

מתחם העונש ההולם

16.   על פי סעיף 40 ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), העיקרון המנחה בענישה הוא הלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.

5

17.   הערך המוגן בבסיס עבירות אלה הוא זכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה. כמו כן יש להגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל הסיכון הביטחוני הטמון בעבירות מסוג זה, שכן המסיע אינו יודע מהי מטרתם האמתית של הנוסעים אותם הוא מסיע. בנוסף לכך בעבירה של נהיגה בפסילה, ערך מוגן נוסף והוא הגנה על שמירת החוק, שכן הנאשם נהג ברכבו למרות שהיה פסול מלנהוג. יצוין כי הנאשם לא נפסל מלנהוג בשל כך שהוא מסכן את עוברי הדרך, אלא לאחר שלא שילם את הקנסות שצבר. הנאשם אף הפגין זלזול במי שאמונים על אכיפת החוק, כאשר נהג ברכבו למרות ששוטר הורה לו לעצור ועודד את הנוסעים ברכבו להימלט.

18.   אשר לענישה הנוהגת, הענישה היא בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד למספר חודשי מאסר ממש בשל כל עבירה. אך לאחרונה, החליט בית המשפט העליון ברע"פ נסאסרה נגד מדינת ישראל (ניתן: 8.1.14), כי עונש של 7 חודשי מאסר, בשל הסעת 4 תושבי האזור בשנת 2007 אין בו כדי להצדיק התערבותו של בית המשפט העליון.

בנסיבות אלה, אני סבורה שמתחם העונש ההולם בשל כל אחד מהאישומים הוא בין 4 חודשי מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות ועד לשנת מאסר כאשר לצדם עונש של קנס ופסילה.

העונש המתאים

19.   לא מצאתי לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום, וזאת נוכח חומרת העבירות וריבוין. כמו כן, לא מצאתי לחרוג לחומרה מטעמי הגנה על הציבור, בהתחשב באורח החיים הנורמטיבי אותו מנהל הנאשם כעת, וכן בהתחשב בכך שלא ביצע עבירות נוספות מאז שנת 2012, וכן בהתחשב בכך שהוא כעת עובד במקום עבודה מסודר, ולכן הסיכוי כי ישוב לבצע עבירה מסוג זה הוא נמוך.

20.   בגזירת העונש המתאים לנאשם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, בהתאם לסעיף 40 י"א לחוק ובמסגרת זו אתן את הדעת לנסיבות כדלהלן:

א.        גילו של הנאשם.

ב.         הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם. יצוין בהקשר זה כי הפגיעה במשפחת הנאשם כתוצאה מהטלת עונש מאסר היא אכן קשה ודברי בנו נגעו לליבי, אולם בעניין זה אציין כי בעניינו של הנאשם עוצמת הפגיעה במשפחתו היא פחות חמורה ממקרים רבים בהם מוטל עונש של מאסר על עבריינים, שכן ילדיו אינם מתגוררים עמו ואינם סמוכים על שולחנו, ובנו אף מוכר כחייל בודד.

ג.         נטילת אחריות של הנאשם למעשיו והפנמת האיסור.

ד.         עברו הפלילי של הנאשם. לנאשם הרשעות קודמות ישנות, שהאחרונה שבהן משנת 97' בעבירות אלימות, באשר להרשעותיו במישור התעבורתי, מדובר בעבירות של ברירת קנס בלבד.

6

21.   בהתאם לסעיף 40 ו' ו-40 ז' לחוק, על בית המשפט לשקול שיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים. נראה שבמקרה זה יש לתת דגש הן על הרתעת היחיד, מאחר שהנאשם ביצע את העבירות בתמורה לבצע כסף, על רקע מצוקה כלכלית שהוא שרוי בה גם כעת, וכן ביצע את העבירות למרות שנתפס, נחקר והוזהר, וזאת בשלושה מועדים שונים, והן על הרתעת הרבים, כפי שקבע בית המשפט העליון, בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' זיו חמדי (ניתן: 4/8/2013), בפסקה י"א:

"בעניין זה יש חשיבות עצומה להרתעה, כיוון שמדובר בעבירה שעיקרה כלכלי, וזאת כדי שיצא הקול הצלול מטעמנו כנגד מעשים אלה".

22.   אשר על כן, כאשר אני שוקלת מחד את חומרת העבירות, את ריבוין, את עברו הפלילי של הנאשם והצורך בהרתעת הרבים, ומאידך בהתחשב בחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, כאשר הנאשם לא עבר עבירות נוספות במשך כשנה וחצי, את תקופת המעצר בו שהה הנאשם, ובהמשך תקופה ארוכה בה שהה בתנאי מעצר בית ובהמשך בתנאים מגבילים, וכן בהתחשב בנסיבותיו האישיות הלא פשוטות, ולקיחת האחריות של הנאשם וחרטתו הכנה, ובהתחשב בכך שזהו מאסרו הראשון, החלטתי שלא למצות עמו את הדין ולפיכך אני גוזרת על הנאשם עונש כולל כדלהלן:

א.        מאסר למשך 6 חודשים ויום בניכוי ימי מעצרו 1.2.13-5.2.13.

ב.         6 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל או עבירה לפי סעיפים 275 לחוק העונשין התשל"ז -1977, או עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961.

ג.         פסילה מלנהוג במשך שנה מהיום, ללא צורך בהפקדת הרישיון.

ד.         12 חודשי פסילה. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרור על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל או עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז -1977, או עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961.

נוכח עונש המאסר שהוטל על הנאשם ומצבו הכלכלי הקשה ביותר החלטתי שלא להטיל על הנשם קנס.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ד, 19 מאי 2014, במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.