1

ביום 06.12.2017 הורשעה הנאשמת לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירה של גניבה בידי עובד, עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

2.         בתמצית אציין כי בהכרעת הדין קבעתי כי בחודש ספטמבר 2012 עבדה הנאשמת בניקיון ובעבודות בית שונות בדירה של משפחתו של מר רון זליכה (להלן: "המתלונן") בגבעתיים. (להלן: "הדירה") עוד קבעתי כי ביום 20.09.2012 גנבה הנאשמת בהיותה בדירה תכשיטים ששווים עולה על 20,000 ₪ וכן גנבה קופסת תכשיטים ומחשב נייד שהוחזר בשלב מאוחר יותר למתלונן. בנוסף קבעתי, כי אני מאמינה לנאשמת כי דיליאבר, בן זוגה של הנאשמת בתקופה הרלוונטית לכתב האישום (להלן: "דיליבאר") איים עליה כי באם לא תגנוב חפצים מהדירה, יכה אותה ושחשה איום מוחשי ומיידי לפגיעה חמורה בגופה. יחד עם זאת קבעתי כי הנאשמת לא הוכיחה ברמה הנדרשת שהיתה אנוסה לגנוב חפצים מהדירה עקב איומיו של דיליאבר ועקב הסכנה שנשקפה ממנו וכן לא הוכיחה ברמה הנדרשת כי גניבת תכשיטים מהדירה בסכום העולה על 20,000 ₪, מחשב נייד וקופסת תכשיטים אינה חורגת בנסיבות העניין מן הסביר לשם מניעת הפגיעה החמורה בגופה.

2

3.         לבקשת בא כוח הנאשמת ובהסכמת באת כוח המאשימה הפניתי את הנאשמת לקבלת תסקיר שירות מבחן בטרם הטיעונים לעונש, וזאת מבלי לפתח ציפיות בנאשמת שאכבד את המלצת שירות מבחן.

4.         מתסקיר שירות מבחן אשר מטעמי צנעת הפרט לא אפרטו, עולה כי הנאשמת ילידת 1985, עלתה לישראל בהיותה בת 11, בוגרת 12 שנות לימוד ובעלת תעודת בגרות חלקית. הנאשמת גרושה ואם ל-3 קטינים בגילאי 3-16, מתגוררת עם ילדיה בבית הוריה. עוד עולה כי הנאשמת סבלה מקשיי קליטה בישראל, נישאה לאבי ביתה הבכורה בגיל 16 וילדה את ביתה הבכורה בגיל 16. לאורך השנים עבדה הנאשמת באופן בלתי יציב ומזדמן בניקיון בתים ומזה כ-3 שנים אינה עובדת. כן עולה מהתסקיר כי בעבר היתה מכורה לסמים, עברה תהליך גמילה ארוך, מגיעה לשיחות טיפוליות ומשתלבת בטיפול שבועי בתוכנית "סלעית" וכיום ומזה 3 שנים נקיה משימוש בסמי רחוב ומטופלת בתחליפי סם. הנאשמת נפרדה במרוצת השנים מאביי בנותיה, והיתה בקשר זוגי עם דיליאבר ממנו נפרדה ואינה מקיימת קשר עם דיליאבר. הנאשמת מקיימת קשר זוגי יציב מזה 3 שנים עם אבי בנה בן השלוש, אותו הכירה בעת שהשתלבה בהליך טיפול מגמילה מסמים. כיום, הנאשמת שכאמור אינה עובדת משתתפת בסדנת הכנה לשוק העבודה במרכז התעסוקה העירוני בתל-אביב. לפני כחודשיים אובחן בנה בן השלוש כלוקה באוטיזם. הנאשמת קיבלה בפני שירות מבחן אחריות למעשיה וביטאה תחושות אשמה ובושה, נוכח הפגיעה במתלונן וכשהסבירה מעורבותה בביצוע העבירה, על רקע קשייה לממן את רכישת הסמים בתקופת ביצוע העבירה ועל רקע לחץ שהופעל עליה מצד דיליאבר. עוד ציינה הנאשמת בפני שירות המבחן כי היא חושבת הרבה על פגיעתה במתלונן ובטיפול רגשי שעוברת, היא עוסקת רבות בעיבוד של מעשי העבירה ובתחושות האשמה שמלוות אותה מאז. משיחות שקיים שירות מבחן עם גורמי הטיפול בנאשמת, עולה כי הנאשמת מגיעה לפגישות טיפוליות באופן יציב ומגלה מוטיבציה גבוהה לשיקום וצפויה להשתלב בהמשך בקבוצה טיפולית לנשים.

            שירות מבחן העריך, כי המשך השתתפות הנאשמת בהליכי השיקום הנוכחיים עשוי לסייע בהפחתת הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד מצידה של הנאשמת.

            שירות המבחן ראה חשיבות באימוץ הפן השיקומי בעניינה של הנאשמת והמליץ על הטלת צו מבחן למשך שנתיים, במהלכם ימשיך שירות מבחן ללוות את הנאשמת בהליכי השיקום השונים, כגורם טיפולי-סמכותי. כן ימשיך שירות מבחן לעקוב אחר ניקיונה של הנאשמת משימוש בסמים. על מנת לאפשר לנאשמת להשקיע את מירב כוחותיה ומשאביה בשיקומה האישי ולאור ריבוי המשימות והמצוקות עמן מתמודדת הנאשמת ונוכח חלוף הזמן לביצוע העבירות וללא קיומה של אינדיקציה להישנותן, המליץ שירות מבחן להימנע מהטלת ענישה קונקרטית, אשר עשויה להערים על הנאשמת קשיים ולחבל במאמציה השיקומיים.

3

5.         תמצית טיעוני באי כוח הצדדים לעונש:

א.        באת כוח המאשימה הגישה אסופת פסיקה וטענה בטיעוניה לעונש כי הנאשמת פגעה בערכים מוגנים שעניינה שמירה על רכוש המעביד, פגיעה ביחסי אמון בין עובד למעביד ולמשק תקין. עוד טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ל-24 חודשי מאסר בפועל ועתרה להטיל על הנאשמת, 6 חודשי מאסר שניתן יהיה לרצותם בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן משמעותיים, כשטיעוניה לעונש מפורטים בפרוטוקול מהיום.

ב.         בא כוח הנאשמת עתר לביהמ"ש לכבד את המלצת שירות מבחן, לאור נסיבות ביצוע העבירה ומשיקולי שיקום. עוד טען כי מתחם העונש ההולם לאור נסיבות ביצוע העבירה נמוך ממתחם העונש הרגיל. בנוסף, הפנה לנסיבותיה האישיות של הנאשמת ולאמור בתסקיר שירות מבחן. עוד טען, כי הנאשמת אינה עובדת ובאם ביהמ"ש יטיל על הנאשמת קנס כשלצידו מאסר, המשמעות תהיה שהנאשמת תרצה עונש מאסר, שכן היא אינה עובדת ואין לה יכולת כלכלית לשלם את הקנס. כן עתר שלא להטיל פיצוי ולחלופין להטיל פיצוי בסך 2,000 ₪ שייפרס ל-20 תשלומים, תוך שטען שלמתלונן עומדת הזכות להגיש תביעה אזרחית. כשטיעוניו לעונש מפורטים בפרוטוקול מהיום.

6.         הנאשמת עתרה לביהמ"ש לכבד את המלצת שירות מבחן, תוך שציינה שהיא מעוניינת כי יוטל עליה צו מבחן לתקופה של שנתיים ותוך שהיא מבינה את ההשלכות של הפקעת צו מבחן באם תבצע עבירה, או לא תבצע את הוראות שירות המבחן.

7.         הנאשמת הורשעה בביצוע עבירה של גניבה בידי עובד. הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה, עניינם הגנה על רכוש הציבור ובפרט הגנה על קניין המעביד וכן הגנה על יחסי האמון בין עובד למעביד ועל הקושי של מעביד להתגונן מפני גזילה על ידי עובדו. עוד מצאתי כי בנסיבות ביצוע העבירות על ידי הנאשמת, פגעה הנאשמת פגיעה ממשית בערכים המוגנים.

4

8.         בחינת מדיניות הענישה הנוהגת אשר תפורט בקצרה מעלה כי מדיניות הענישה רחבה:

ברע"פ 5540-15 גלוריה גאו נ' מדינת ישראל נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשמת שהורשעה בגניבת שיקים ממעסיקה בסך כולל של כ-100,000 ₪ ונידונה לעונש של 8 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.

ברע"פ 2709-10 אבו עייש נ' מדינת ישראל (13.04.2010) נדחתה בקשת ערעור של נאשם שהורשע בגניבה בשתי הזדמנויות ממעסיקו בסכום כולל של כ-8,000 ₪ ונידון ל-5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות לצד עונשים נלווים.

בת"פ 15014-03-13 (שלום אילת) מדינת ישראל נ' נחמני הורשע הנאשם בגניבה ממעסיקו בסך כולל של כ-7,000 ₪ והוטלו עליו 6 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

בת"פ (שלום ראשון לציון) 23421-11-09 מדינת ישראל נ' איירין קבאנג (26.01.2011) הורשעה הנאשמת אשר עבדה כמטפלת בביתו של קשיש בביצוע עבירות של גניבה בידי עובד ועבירות מרמה בסכום של 56,000 ₪ והוטל עליה 18 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

בת"פ (שלום קריית גת) 35779-02-09 מדינת ישראל נ' הרשקוביץ (17.11.2014) הוטלו על נאשם שהורשע בגניבת פריטים בשווי של כ-10,000 ₪ במספר הזדמנויות ממקום עבודתו והוטלו עליו מאסר על תנאי, צו מבחן, פיצוי למתלונן, חתימה על התחייבות ו-80 שעות של"צ.

9.         לטעמי, מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה, במידת הפגיעה בערכים המוגנים ובראי הפסיקה נע בין מאסר על תנאי ושל"צ לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

10.       בבואי לגזור את דינה של הנאשמת, עמדו לנגד עיני בנוסף לטיעוני באי כוח הצדדים, דברי הנאשמת ומתחם העונש ההולם, חלוף הזמן, העובדה כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי ולא נפתחו כנגדה תיקים חדשים והפגיעה בנאשמת ובמשפחתה שמעולם לא ריצתה עונש מאסר לרבות בעבודות שירות באם אטיל עליה עונש מאסר. עוד עמדו לנגד עיני האמור בתסקיר שירות מבחן ובעיקר ההליך השיקומי והטיפולי שעברה ועוברת הנאשמת ועתידה לעבור, הצורך בכך שהנאשמת תשקיע בהליך הטיפולי ובטיפול בבנה הסובל מאוטיזם.

5

11.       לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, מצאתי כי יש לחרוג ממתחם העונש משיקולי שיקום. עוד מצאתי כי לנוכח מצבה הכלכלי של הנאשמת, אין להטיל על הנאשמת קנס ויש להתחשב במצבה הכלכלי של הנאשמת בעת קביעת גובה הפיצוי שאטיל עליה.

12.       לפיכך, החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.        6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שלא תעבור על כל עבירת רכוש.

ב.         אני מעמידה את הנאשמת בפיקוח שירות מבחן לתקופה של שנתיים.

ג.         הנאשמת תפקיד בקופת ביהמ"ש השלום בת"א, פיצוי למתלונן בסך 2,500 ₪. הפיצוי יופקד ב-25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 01.07.2018. אי הפקדת תשלום אחד במועדו, יעמיד את הפיצוי לפירעון מידי.

המאשימה תעביר את פרטי המתלונן למזכירות ביהמ"ש בתוך 14 יום מהיום.

ד.         הנאשמת תחתום היום לא יאוחר מהשעה 17:00 על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מלעבור על העבירה בה הורשעה, לא תחתם ההתחייבות תיאסר ל-30 יום.

הנאשמת מוזהרת כי אם לא תמלא את הוראות שירות מבחן ו/או תבצע עבירה בתקופת היותה בפיקוח שירות מבחן, ניתן יהיה להפקיע את צו המבחן ולהטיל עליה ענישה חלופית.

זכות ערעור בתוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

המזכירות תשלח עותק של גזר הדין לשירות מבחן.

31.5.2018