1

בפני מונחת בקשת של חברת ויינגולד משה בע"מ (להלן: "המבקשת") לעיין בת.פ. 9756/08. המבקשת מבקשת לעיין בכתבי הטענות, בבקשות, בפרוטוקולים, במוצגים, בהחלטות ובפסקי הדין בתיק.

נימוקי הבקשה:

הנאשם בת.פ. 9756/08, המתנהל בפניי, מר אראל דוגה, (להלן: "הנאשם"), הינו חייב בתיק הוצל"פ 03-22461-13-4. המבקשת היא נושה של הנאשם.

ביום 16.2.2014 ניתנה החלטה של ראש לשכת ההוצאה בתיק ההוצל"פ האמור לפיה:

"ככול שישנם כספים מעוקלים, ובכפוף להוראות כל דין (ובכלל זאת, כפוף לסדרי קדימויות בנשייה הקבועים בדין), אני מורה למחזיק/ה כנזכר לעיל בבקשה, להעביר את הכספים המעוקלים ללשכת ההוצאה-לפועל, כדי שיעור כלל העיקולים שהוטלו אצלו בתיקי הוצל"פ, בצירוף רשימת העיקולים ברי התוקף במועד המימוש, אשר הוטלו אצלו/ה על נכסי החייב/ת בתיקי הוצל"פ, וזאת, לכל היותר בתוך 20 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידי המחזיק/ה.

2

המימוש ייעשה בכפוף לסייגים המופיעים בתשובת המחזיק לעיקול. בכל הנוגע לזכויות בכספים. עם זאת, יובהר, כי ככול שהמחזיק טוען לדין קדימה בכספים, הנטל עליו להוכיח זכות שכזו. אם נחוץ הדבר על פי כל דין, אזי ינוכה במקור על ידי המחזיק/ה כל מס הכרוך בביצוע המימוש והיתרה נטו תועבר ללשכת ההוצל"פ...".

בהתאם להחלטה זו, הגישה המבקשת למזכירות בית משפט השלום בירושלים ביום 21.5.2014 בקשה למימוש כספים שעוקלו בתיק בית המשפט הנדון. בתגובה לבקשה הודיעה גזברות בית המשפט שהתיק בעניינו של הנאשם עודו מתנהל ועל כן לא ניתן לממש את הכספים.

על כן הגישה המבקשת בקשה אחרת לעיון בתיק בית המשפט. היא מבקשת לעיין בכתבי הטענות, בבקשות, בפרוטוקולים, במוצגים, בהחלטות ובפסקי הדין שניתנו ויינתנו בתיק. זאת לאור ההשפעה שיש, לטענתה, להליכים אלו על מצבו הכלכלי של הנאשם וכפועל יוצא מכך גם על יכולתה של המבקשת לגבות ממנו את חובו כלפיה.

דיון והכרעה:

בקשה לעיון בתיקי בית המשפט נבחנת לפי הוראת תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית משפט), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות בתי המשפט (עיון בתיקים)). סעיף 4 לתקנות בתי המשפט (עיון בתיקים) קובע כי:

(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

....

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה)            בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, ... תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

3

(ו)  החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

(ז)  התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון.

מן התקנות עולה שכל אדם רשאי לעיין בתיק בית המשפט בתנאי שהעיון אינו אסור לו על פי דין. התקנות מתוות את שיקול הדעת של בית המשפט בבואו לדון בבקשת העיון, מסמיכות אותו לקבוע את היקף העיון, ולאזן בין הצורך בעיון לפגיעה העלולה להיגרם בגינו לבעלי הדין או לצד שלישי. מן התקנות עולה מבחן בעל שלושה שלבים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשת העיון:

בשלב הראשון - על בית המשפט לבחון האם קיים דין האוסר את העיון של המבקש בתיק בית המשפט המבוקש. במקרה דנן, אין דין האוסר את העיון של המבקש במסמכים המבוקשים.

נראה שבמקרה דנן לא קיים דין המגביל את העיון של המבקשת בתיק בית המשפט.

בשלב השני - אם אין דין כזה, כבמקרה דנן, על בית המשפט לבחון האם הבקשה לעיון בתיק בית המשפט היא בקשה מוצדקת. הנחת היסוד של מערכת המשפט היא שלכל אדם יש זכות לעיין בתיקי בית המשפט. זכות זו נובעת מעיקרון פומביות הדיון וחופש המידע. לאור העובדה שנקודת המוצא היא לאפשר את העיון בתיק, על בעל הדין/צד ג' המתנגד לעיון מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט לאסור על המבקש את העיון. אולם, כמו כל זכות, גם זכות העיון אינה מוחלטת וקיימים מקרים בהם על בית המשפט להגבילה בשל אינטרסים נוגדים. בין האינטרסים אלו מצויים אינטרסים כמו הזכות לפרטיות של בעלי הדין והחובה לשמור על זכויותיהם של צדי ג'. על בית המשפט לאזן בין האינטרסים והזכויות של כל הנוגעים בדבר - מבקש העיון, בעלי הדין, והאינטרס הציבורי.

במקרה דנן, הסיבה בשלה מבקשת המבקשת לעיין בתיק בית המשפט הינה היותה נושה של הנאשם בתיק בלשכת ההוצל"פ. המבקשת סוברת שיש לאפשר לה לעיין בתיק בית המשפט לאור ההשפעה שיש, לטענתה, להליכים אלו על מצבו הכלכלי של הנאשם וכפועל יוצא מכך גם על יכולתה של המבקשת לגבות ממנו את חובו כלפיה.

4

עוד נציין שבנסיבות המקרה דנן, ההליך בבית המשפט מתנהל בדלתיים פתוחות ולא קיים איסור בדין לעיון המבוקש. נטל ההנמקה המוטל על המבקשת, מבקשת העיון, הינו קל יחסית נוכח מעמדו של עיקרון פומביות הדיון וחשיבותו בדין, כפי שעולה מדבריה של כב' הנשיאה בדימוס השופטת בייניש בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (ניתן על ידי הנשיאה בדימוס בייניש, ביום 8.10.2009) לפיהם: "נקודת המוצא הינה כי יש להתיר את העיון,... על בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי אין להתירו...חובת ההנמקה המוטלת על מבקש העיון אינה הופכת נטל זה. לא הרי נטל הנמקה - במצב שבו נקודת המוצא היא לאפשר עיון - כהרי נטל שכנוע...נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את בית המשפט מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון,...בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון...".

לאור האמור, אני סובר שמבקשת העיון עמדה בדרישת ההנמקה הקבועה בתקנה 4(ג) לתקנות העיון בתיקי בית משפט, בנימוק שהעיון דרוש לה לצורך הליך ההוצאה לפועל המתנהל בעניינה של המבקשת עם הנאשם.

מהפסיקה עולה גם שעל המבקש למנוע את העיון בתיק בית המשפט לשכנע שקיים טעם כבד משקל המצדיק את טענתו. המתנגד לעיון נדרש להציג הסבר קונקרטי לפגיעה העלולה להיגרם לו עקב העיון. היינו, עליו להראות שזכות או אינטרס קונקרטי שלו עלולים להיפגע באופן ממשי. במקרה דנן, המשיב לא הגיב כלל לבקשת העיון האמורה ולא מסר את הסכמתו או התנגדותו אליה, לאור זאת נראה שהנטל האמור לא הורם במקרה דנן.

אשר על כן החלטתי לתת למבקשת העיון את ההיתר לעיין בתיק בית המשפט האמור.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ה, 29 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.