נולדה בתל-אביב, בת לחוה ואהרון ורבה.
אמה חוה היתה מחנכת ואביה אהרן איש ציבור, שניהם תרמו רבות לחברה בישראל.
בשנים 1960-1962 שירתה בצה"ל.
את השכלתה המשפטית רכשה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1966 קיבלה תואר
ראשון של בוגר משפטים ובשנת 1968 סיימה את לימודי המוסמך.
עם סיום לימודיה החלה את דרכה המקצועית בשירות הציבורי, תחילה כפרקליטה בפרקליטות
מחוז ירושלים, ולאחר מכן בלשכה הראשית של פרקליטות המדינה.
בין השנים 1982-1976 כיהנה כמנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
בין השנים 1988-1982 שימשה בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה, והיתה ממונה על ייצוג
המדינה בפני בית המשפט העליון, בתיקים חוקתים ומינהליים,
בשנת 1982 מונתה לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה,
בראשית שנת 1989 מונתה לתפקיד פרקליטת המדינה.
מלבד האחריות לייצוג המדינה בבתי המשפט, נטלה חלק בייעוץ משפטי לרשויות השלטון.
בדצמבר 1995 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט העליון.
בספטמבר 2006 מונתה לכהונת נשיאת בית המשפט העליון.
ביום 28/02/2012 פרשה לגמלאות.
מאז פרישתה מבית המשפט העליון, מכהנת השופטת ביניש כנגידת האוניברסיטה הפתוחה
בישראל.
כמו כן, בין השנים 2012-2016 לימדה השופטת ביניש בבית הספר למשפטים
של אוניברסיטת NYU, וכן לימדה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים,
ומלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.