נולד ב-18 בפברואר 1895, בקובנא שבליטא. קיבל חינוך מסורתי ועברי ולמד בגימנסיה
הרוסית. בשנת 1912 עלה ארצה והתגורר בתל אביב.
בשנת 1915 סיים את לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה".
במאי 1918 התגייס לגדוד העברי ושירת בו עד לפירוקו במאי 1921. השתחרר בדרגת סרג'נט,
עם שחרורו מהגדוד העברי הצטרף ל"הגנה" ושימש זמן מה כמורה בחדרה.
בשנת 1923 נסע ללונדון לצורך לימודיו באוניברסיטת לונדון.בשנתיים הראשונות למד מדעי
החברה,ובשנת 1924 נרשם ללימודי תואר ראשון במשפטים שאותם סיים בהצלחה בשנת 1927.
בשנת 1927 חזר לארץ ישראל,הוסמך כעורך דין והצטרף למשרד עורכי דין בירושלים.
עבודתו הראשונה היתה ייצוג של קבוצת יהודים שכתבי אישום הוגשו נגדם בעקבות
מאורעות תרפ"ט.תפקיד שאותו ביצע בהצלחה רבה,שכןכל היהודיםאשר ייצג במשפט זוכו
במשפטם.כעו"ד הוא הרבה להופיע במשפטים בעלי עניין ציבורי ,כגון :משפטים שעסקו
בהגבלת העלייה לישראל,בהגבלת רכישת קרקעות על ידי יהודים מערבים וכן בעניינים
הקשורים לארגון "ההגנה".
בשנת 1948 מונה לשופט בית המשפט העליון.
בשנים 1949-1950 עמד בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת המשק בצה"ל.
בשנת 1951 שימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השנייה.
בשנת 1953 מונה כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון.
בשנת 1954 מונה כנשיא בית המשפט העליון.עיקר תפקידו כנשיא היה הסדרת נהלי עבודה
תקינים וכן קביעת כללים אתיים לשופטים,כגון הימנעות מהבעת דעה פוליטית.בין היתר,הוא
מונה לחקור את "פרשת לבון".
בפברואר 1965 פרש מכס השיפוט. לאחר מכן קיבל את התואר "יקיר ירושלים" ונבחר
לנשיא מועצת העיתונות.
בדצמבר 1973 שכל את בנו היחיד יורם, שנהרג בעת שירות במילואים.
בשנת 1978 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "דין ודברים".
ביום 18/02/1965 פרש לגימלה.
נפטר ביום 01/04/1983.