נולד ב- 15 באפריל 1931 ,בוורשה.בגיל שלוש עלה לארץ ישראל יחד עם הוריו.
בשנת 1944 סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "אחד העם" בתל אביב.
בשנת 1948 סיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה בתל אביב.
בין השנים 1949-1951 שירת בצה"ל , בחיל האוויר.
בין השנים 1950-1951 למד כלכלה ומדעי המדינה בבית הספר הגבוה למשפטים וכלכלה.
בין השנים 1951-1956 למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל את התואר מוסמך למשפטים.
בין השנים 1956-1955 התמחה אצל השופט יואל זוסמן בבית המשפט העליון.
בשנת 1958 סיים את לימודי המשפטים בלונדון וקיבל בשנת 1959 את התואר ד"ר למשפטים.
בשנת 1959 הוסמך כעורך דין ולימד משפטים באוניברסיטה העברית,התמחה במשפט ציבורי.
בין השנים 1959-1978 כיהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בין השנים 1975-1978 כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
בין השנים 1978-1986 היה היועץ המשפטי לממשלה.הוא זכור במאבקו לחקור את פרשת קו 300 ולהעמיד את האשמים לדין.בשנת 1986 הוענק לו פרס צלטנר לעידוד המחקר במדעי המשפט וכן אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג.
בין השנים 1988-1991 כיהן כנשיא מועצת העיתונות.
בשנת 1991 פעל להקמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וכיהן כדיקן הפקולטה בשנה הראשונה להקמתה.
בשנת 1994 מונה כשופט בבית המשפט העליון. כיהן כראש הוועדה לבחינת הדרכים למינוי שופטים.
בשנת 1997 הוענק לו פרס ישראל לחקר המשפט.
ביום 16/04/2001 פרש לגימלה.
מאז פרישתו בשנת 2001 הוא מכהן בתפקידים ציבוריים שונים,בין השאר כיושב ראש המרכז לאתיקה בירושלים.
בין השנים 2003-2007 עמד בראש הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת.