השופט יגאל מרזל
השופט יגאל מרזל | YIGAL MERSEL
מנהל בתי המשפט![השופט יגאל מרזל](/wp-content/uploads/2022/06/0b8984ba-645e-e811-8105-0050568a6817יגאל-מרזל.jpg)
נולד בישראל בשנת 1972.
בשנת 1990 סיים לימודים בבית ספר התיכון ע"ש הימלפרב בירושלים.
בין השנים 1992-1991 שירת בצה"ל. סא"ל (מיל'), שופט בבית הדין הצבאי לערעורים.
בשנת 1996 סיים בהצטיינות יתרה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית י-ם.
בין השנים 1997-1996 התמחה בלשכת כב' הנשיא אהרן ברק וכב' הרשם אלון גילון (ז"ל).
בשנת 1997 התקבל כחבר בלשכת עורכי הדין.
בין השנים 2003-1997 שימש עוזר משפטי לנשיא בית המשפט העליון.
בשנת 1998 סיים בהצטיינות יתרה לימודי תואר שני למשפטים באוניברסיטה העברית בי-ם.
בשנת 2002 סיים לימודיו לתואר ד"ר במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא
המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות.
בין השנים 2004-2003 שהה באוניברסיטת ניו-יורק NYU כחוקר אורח.
בחודש אוגוסט 2004 מונה לכהונת רשם בית המשפט העליון.
בשנים 2007-2004 שימש כמרצה (מן החוץ) באוניברסיטה העברית בירושלים.
בחודש מאי 2005 מונה לכהונת שופט של בית משפט שלום / רשם בית המשפט העליון.
בחודש אוקטובר 2009 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים.
בין השנים 2012-2006 כיהן כחבר בוועדת האתיקה של השופטים.
בשנת 2007 נבחר לתפקיד סגן המזכיר הכללי של הארגון הבינלאומי להשתלמות
שופטים (IOJT) ובשנים 2013-2011 כיהן כמזכיר הכללי של הארגון. בשנים 2017-2019 שימש כסגן נשיא הארגון.
ב-1.1.2017 מונה לתפקיד מנהל המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים (ע"ש זוסמן) במקביל לתפקידו כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.
ב-1.4.2018 מונה לכהונה כמנהל בתי המשפט ונשיא של בית משפט מחוזי.
חיבר שני ספרים - המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות (2004); דיני פסלות שופט (2006).
כן פרסם מאמרים בכתבי עת מקצועיים בארץ ובחו"ל:
1."השעיית הכרזת הבטלות" משפט וממשל ט 39 (2006).
2."דמוקרטיה פנימית במפלגות" בחירת מועמדים בישראל - המצוי והרצוי 60
(ג' רהט, עורך, 2006).
3."המעמד החוקתי של האופוזיציה הפרלמנטרית" משפטים לח 217 (2008).
."ניגוד עניינים של חברי הכנסת: נאמן המפלגה או נאמן הציבור?" ניגוד
עניינים במרחב הציבורי - משפט, תרבות אתיקה ופוליטיקה 389 (2009).
5."מעמד הכנסת לעניין חוקתיות החוק" משפטים לט 347 (2009).
6."לו יהי כן! על תרומתו של אהרן ברק להבניית שיקול הדעת השיפוטי" ספר ברק – עיונים
ברק – עיונים בעשייתו השיפוטית של אהרן ברק 103 (2009).
7."על הצהרת האמונים של השופט" ספר אור 647 (2013).
."זכות הערעור או ערעור בזכות? סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה", ספר שלמה
לוין 141 (2013).
9."סדרי דין בעתירות לעניין תוקף החוק", ספר אליהו מצא 167 (2015).
10."הרובד הפנימי של המכרז הציבורי" משפט ועסקים יח - ספר אילה
פרוקצ'יה (2015).
11."פגם בערבות להצעה במכרז ושאלת המידתיות בדיני המכרזים", משפטים
מה 203 (2015).
12."סעיף 18 לחוק יסוד: השפיטה: דיון נוסף בדיון הנוסף" ספר דורית ביניש
(קרן אזולאי, איתי בר סימן טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ, עורכים) (2018).
13."חובת האמון של הממשלה כלפי הכנסת" חובות אמון בדין הישראלי (רות
פלאטו-שנער ויהושע (שוקי) שגב עורכים, 2016).
14."על שיקול דעתו (הרחב) של שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל" ספר אדמונד
לוי 248 (2017).
15."פסלות שופט: אתגר מראית פני הצדק למבחן החשש הממשי למשוא פנים" ספר
שטרסברג-כהן (אהרן ברק, יצחק זמיר, אבנר כהן, מורן סבוראי ואלפעד עפארי), עורכים 2017
16.. "The Dissolution of Political Parties: The Problem of Internal Democracy",
Democracy", 4 Int'I J. Const. L. 84 (2006).
17."Judicial Review of Counter Terrorism Messures - The Israeli
Model for the Role of the Judiciary During the Terror Era", 38
N.Y.U.J. Int'l L and Pol 67 (2006)
18."Hans Kelsen and Political Parties", 39 Isr. L. Rev 39 (2006).
19. (On Aharon Barak's Activist Image", 47 Tulsa L. Rev 339 (2011"
20. "Establishing a Judiciary Based Research Center - The Israel
Experience", 2 Judical Education and Training 35 (2014) (with Keren
Weinsall-Marqel).
21. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age:
Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context",
(forthcoming The National Journal of Constitutional Law 2018) (with
Karen Eltis).
22. Yigal Mersel, Israeli Knesset Basic Law: Human Dignity and
Liberty, 1992; Aharon Barak, "A Judge on judging: The Role
of a Supreme Court in a Democracy", 2002, in The New Jewish
Canon: Ideas and Debates 1980-2015 46
(Yehuda Kurtzer & Claire E. Sufrim eds., 2020).
23. Yigal Mersel, Main Measures Taken by the Israeli Judiciary in Response
to COVID-19, 8 The Court Administrator 27
.(2020)
בשנת 1990 סיים לימודים בבית ספר התיכון ע"ש הימלפרב בירושלים.
בין השנים 1992-1991 שירת בצה"ל. סא"ל (מיל'), שופט בבית הדין הצבאי לערעורים.
בשנת 1996 סיים בהצטיינות יתרה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית י-ם.
בין השנים 1997-1996 התמחה בלשכת כב' הנשיא אהרן ברק וכב' הרשם אלון גילון (ז"ל).
בשנת 1997 התקבל כחבר בלשכת עורכי הדין.
בין השנים 2003-1997 שימש עוזר משפטי לנשיא בית המשפט העליון.
בשנת 1998 סיים בהצטיינות יתרה לימודי תואר שני למשפטים באוניברסיטה העברית בי-ם.
בשנת 2002 סיים לימודיו לתואר ד"ר במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא
המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות.
בין השנים 2004-2003 שהה באוניברסיטת ניו-יורק NYU כחוקר אורח.
בחודש אוגוסט 2004 מונה לכהונת רשם בית המשפט העליון.
בשנים 2007-2004 שימש כמרצה (מן החוץ) באוניברסיטה העברית בירושלים.
בחודש מאי 2005 מונה לכהונת שופט של בית משפט שלום / רשם בית המשפט העליון.
בחודש אוקטובר 2009 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים.
בין השנים 2012-2006 כיהן כחבר בוועדת האתיקה של השופטים.
בשנת 2007 נבחר לתפקיד סגן המזכיר הכללי של הארגון הבינלאומי להשתלמות
שופטים (IOJT) ובשנים 2013-2011 כיהן כמזכיר הכללי של הארגון. בשנים 2017-2019 שימש כסגן נשיא הארגון.
ב-1.1.2017 מונה לתפקיד מנהל המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים (ע"ש זוסמן) במקביל לתפקידו כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.
ב-1.4.2018 מונה לכהונה כמנהל בתי המשפט ונשיא של בית משפט מחוזי.
חיבר שני ספרים - המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות (2004); דיני פסלות שופט (2006).
כן פרסם מאמרים בכתבי עת מקצועיים בארץ ובחו"ל:
1."השעיית הכרזת הבטלות" משפט וממשל ט 39 (2006).
2."דמוקרטיה פנימית במפלגות" בחירת מועמדים בישראל - המצוי והרצוי 60
(ג' רהט, עורך, 2006).
3."המעמד החוקתי של האופוזיציה הפרלמנטרית" משפטים לח 217 (2008).
."ניגוד עניינים של חברי הכנסת: נאמן המפלגה או נאמן הציבור?" ניגוד
עניינים במרחב הציבורי - משפט, תרבות אתיקה ופוליטיקה 389 (2009).
5."מעמד הכנסת לעניין חוקתיות החוק" משפטים לט 347 (2009).
6."לו יהי כן! על תרומתו של אהרן ברק להבניית שיקול הדעת השיפוטי" ספר ברק – עיונים
ברק – עיונים בעשייתו השיפוטית של אהרן ברק 103 (2009).
7."על הצהרת האמונים של השופט" ספר אור 647 (2013).
."זכות הערעור או ערעור בזכות? סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה", ספר שלמה
לוין 141 (2013).
9."סדרי דין בעתירות לעניין תוקף החוק", ספר אליהו מצא 167 (2015).
10."הרובד הפנימי של המכרז הציבורי" משפט ועסקים יח - ספר אילה
פרוקצ'יה (2015).
11."פגם בערבות להצעה במכרז ושאלת המידתיות בדיני המכרזים", משפטים
מה 203 (2015).
12."סעיף 18 לחוק יסוד: השפיטה: דיון נוסף בדיון הנוסף" ספר דורית ביניש
(קרן אזולאי, איתי בר סימן טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ, עורכים) (2018).
13."חובת האמון של הממשלה כלפי הכנסת" חובות אמון בדין הישראלי (רות
פלאטו-שנער ויהושע (שוקי) שגב עורכים, 2016).
14."על שיקול דעתו (הרחב) של שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל" ספר אדמונד
לוי 248 (2017).
15."פסלות שופט: אתגר מראית פני הצדק למבחן החשש הממשי למשוא פנים" ספר
שטרסברג-כהן (אהרן ברק, יצחק זמיר, אבנר כהן, מורן סבוראי ואלפעד עפארי), עורכים 2017
16.. "The Dissolution of Political Parties: The Problem of Internal Democracy",
Democracy", 4 Int'I J. Const. L. 84 (2006).
17."Judicial Review of Counter Terrorism Messures - The Israeli
Model for the Role of the Judiciary During the Terror Era", 38
N.Y.U.J. Int'l L and Pol 67 (2006)
18."Hans Kelsen and Political Parties", 39 Isr. L. Rev 39 (2006).
19. (On Aharon Barak's Activist Image", 47 Tulsa L. Rev 339 (2011"
20. "Establishing a Judiciary Based Research Center - The Israel
Experience", 2 Judical Education and Training 35 (2014) (with Keren
Weinsall-Marqel).
21. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age:
Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context",
(forthcoming The National Journal of Constitutional Law 2018) (with
Karen Eltis).
22. Yigal Mersel, Israeli Knesset Basic Law: Human Dignity and
Liberty, 1992; Aharon Barak, "A Judge on judging: The Role
of a Supreme Court in a Democracy", 2002, in The New Jewish
Canon: Ideas and Debates 1980-2015 46
(Yehuda Kurtzer & Claire E. Sufrim eds., 2020).
23. Yigal Mersel, Main Measures Taken by the Israeli Judiciary in Response
to COVID-19, 8 The Court Administrator 27
.(2020)
הכרת העובדות בתיק
- / 5
בקיאות בדין הרלוונטי
- / 5
ניהול הדיון ביעילות
- / 5
יחס נאות לעדים
- / 5
מאפשר חקירת עדים נאותה
- / 5
יחס נאות לעו"ד
- / 5
ניסיונו לפשר בהתאם לנסיבות
- / 5
הערכה כללית
- / 5
יחס נאות אל בעלי הדין
- / 5
הקפדה על התנהלות מכובדת באולם
- / 5
הירשם כמנוי
0 משובים