נולד ב-1923 , בדיסלדורף שבגרמניה.
בשנת 1933 נמלטה משפחתו להולנד ובשנת 1935 עלה עם משפחתו לתל-אביב.
בין השנים 1938-1945 למד בישיבת חברון בירושלים והוסמך לרבנות. לקראת תום לימודיו
בישיבת חברון החל בלימודיו בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב. סיים את לימודיו
בשנת 1948 הוסמך כעורך דין.
בשנת 1948 התגייס לצה"ל ושירת כתובע צבאי.
בין השנים 1949-1950 עבד כמזכיר ועדת הכספים של הכנסת.
בין השנים 1950-1954 למד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.
בין השנים 1951-1954 עסק כעורך דין במשרדו של עו"ד ד"ר בוקסבוים.
בין השנים 1955-1962 כיהן כעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה וכיועץ מיוחד למשפט עברי
במשרד המשפטים.
בשנת 1956 החל בהוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית במקצועות דיני משפחה
ומשפט עברי.
בשנת 1962 קיבל את התואר ד"ר למשפטים והוזמן לקבל את הקתדרה למשפט עברי בפקולטה
למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1963 עמד בראש מכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה.במשך תקופה זו היה חבר ועדות
ציבוריות שונות להכנת חוקים בתחומי משפט שונים,שימש כפרופסור אורח בפקולטות למשפטים
בחו"ל וכעורך המחלקה למשפט עברי באנציקלופדיה יודאיקה.כן שימש כחבר הוועד הפועל,
ועדת הקבע של האוניברסיטה העברית ובמוסדות אקדמיים אחרים באוניברסיטה.
כתב ספרים ומחקרים שונים,במיוחד בתחום המשפט העברי.
בשנת 1972 קיבל את התואר פרופסור.
בשנת 1977 מונה כשופט בבית המשפט העליון.
בשנת 1979 הוענק לו פרס ישראל.
בשנת 1978 היה מועמד לנשיא המדינה והפסיד בהפרש זעיר ליצחק נבון.
בין השנים 1984-1985 הקים קתדרה למשפט עברי ב- N.Y.U LAW SCHOOL.
בשנת 1988 מונה כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
ביום 01/11/1993 פרש לגימלה.
נפטר ביום 6/2/2013.