השופטת חנה מרים לומפ
השופטת חנה מרים לומפ | CHANA MIRIAM LOMP
שופטת בית המשפט המחוזי ירושליםנולדה בשנת 1972 בישראל.
בשנת 1989 סיימה לימודיה התיכוניים באולפנת צביה ברחובות.
בשנים 1989 עד 1990 התנדבה לשירות לאומי.
בשנת 1995 סיימה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 2005 סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בחודש נובמבר 1996 הוסמכה כעורכת דין.
בשנים 1997-2011 עבדה בתביעות במשטרת ישראל במגוון תפקידים.
ביום 15/08/2011 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בירושלים.
בדצמבר 2016 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים.
בשנת 1989 סיימה לימודיה התיכוניים באולפנת צביה ברחובות.
בשנים 1989 עד 1990 התנדבה לשירות לאומי.
בשנת 1995 סיימה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 2005 סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בחודש נובמבר 1996 הוסמכה כעורכת דין.
בשנים 1997-2011 עבדה בתביעות במשטרת ישראל במגוון תפקידים.
ביום 15/08/2011 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בירושלים.
בדצמבר 2016 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים.
הכרת העובדות בתיק
1.58 / 5
בקיאות בדין הרלוונטי
1.5 / 5
ניהול הדיון ביעילות
1.33 / 5
יחס נאות לעדים
1.5 / 5
מאפשר חקירת עדים נאותה
1.42 / 5
יחס נאות לעו"ד
1.33 / 5
ניסיונו לפשר בהתאם לנסיבות
1.33 / 5
הערכה כללית
1.33 / 5
יחס נאות אל בעלי הדין
1.33 / 5
הקפדה על התנהלות מכובדת באולם
1.58 / 5
מתאימה לצפון קוריאה לא למדינת חוק, עוד לפני שאמרת מילה היא כבר מחליטה ש”אתם יחד לא” ומרשיעה אותך בלי בכלל לשמוע את הצד שלך, מיותר לציין שאין דין ואין דיין, בלי שום טענה אפילו נגדי, פוגעת בזכויות יסוד בלי שום פרופורציה ותוך טענה שיקרית שזה רק חודש וזמני מה אכפת לך(זה זכויות יסוד שמוקנות לי מכוח החוק-אבל לפי דברי השופטת מה אכפת לי עוד חודש יהיה דיון-עוד מעט כבר שנה עוברת ויש רק דחיות-אין לך באמת ברירה) וכמובן מה שנותר לי זה לחכות, בינתיים כל הונאה אפשרית מנסים וניסו לעשות.
שופטת משכמה ומעלה
פס”ד מזעזע עם איאד אלחלאק.
מזכה רוצחים, צדק לאיאד=צדק לכולנו
מזכה רוצח והופכת אותו לקורבן של הכפשה ונותנת לגיטימציה לרוצח ערבי פלסטיני בעל צרכים מיוחדים. בושה
צדק לאיאד
אכן מינוי נקודתי ומטריד של איילת שקד ואפי נווה שבא להוכיח את העליונות הברורה במדינה,מדינה שמחשיבה את עצמה כדמוקרטית במזה״ת. הלב נכמר על האימא של איאד ועל העוול שנעשה למשפחה.
נ.ב ״כל המרחם על אכזרים סופו שמתאכזר על הרחמנים.״
פסיקת השופטת נותנת רוח גבית לרצח הבא שיבוא (והוא יבוא).
מעבר לכאב העצוב ולעוול שנגרם למשפחה בעקבות הפסיקה,
איזה מסר מועבר לציבור, לשוטרים וחיילים?
מסר של יד קלה על ההדק, שפרופיילינג גזעני זה בסדר, שלא נושאים באחריות על דם שנשפך.
כל זה מבלי לציין את היות הנצח אוטיסט בתפקוד נמוך, משמע – חסר ישע.
בושה!
פסק הדין במקרה של איאד אל-חלאק הוא דוגמה ומופת לעיוות דין. ברור שלאומיות ההורג והנהרג הייתה גורם בעל משקל בפיתול של ההיגיון שביצעה השופטת. בושה.
איאד נרצח ואת זיכית את הרוצח. נער אוטיסט נרצח ליד הבית שלו בדם קר, יש מצלמות, יש עדויות. אבל את בחרת לשחרר רוצח, כי הרוצח יהודי והנרצח פלסטיני. תתביישי לך, לעולם לא נשכח מה עשית.
ובעת ההיא אין שופט בישראל.
שופטת בעלת ראיה צינורית צרה בהחלט, ללא יכולת הבנה של התמונה הרחבה והכרת הראיות והממצאים העומדים ברף הפלילי עם נטיה קשה לשפיטה לפי קונטציות אישיות שמובלות ע”י רגש אישי ולא ע”י נתונים והוכחות שהחוק קובע את משמעותם.הלוואי שנזכה לא לראות עוד שופטים מזן רדוד כזה בכס השיפוט של מדינת ישראל