שופטת שפוסקת לפי האג’נדה האישית שלה, חבל שלא לפי נסיבות התיק, נסיבות המקרה (שבו כלל לא היתה בקיאה) או הוראות הדין (שכלל לא היו רלוונטיות מבחינתה). כבר בתחילת הדיון היא הביעה את עמדתה לפי תפישה עולמה, ללא קשר לנסיבות התיק. לא הועילו טענות עוה”ד של התובע, אותו היא חתכה בגסות. היה ברור שהיא מנסה לגמור את התיק ללא מתן פסק דין תוך שהיא משליטה את תפיסת עולמה הפרוגרסיבית. לצערי אני מנוע מלפרט יותר כדי לא לחשוף על מה פסק הדין, אבל זה היה בולט מאוד. אחרי איומים שהיא תפסוק הוצאות היא ממש כפתה על הצדדים להתפשר בפשרה שאף אחד מהם לא רצה. פשוט כי היא רצתה לכתוב פסק דין. וכך נגמר התיק. חבל שיש שופטים שפוסקים לפי תפיסת עולמם ולא לפי הוראות הדין, וגם לא נותנים לצדדים את יומם בבית המשפט ואת ההזדמנות להשמיע את טענותיהם.

שופטת חריפה ביותר, מבינה עניין עשתה הכנה לפני הדיון וקראה את כתבי ההגנה והתביעה.
חתרה לפשרה פרקטית ועניינית כדי למנוע הליכים מיותרים לצדדים לאור הנסיבות.