1.        בפני בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.1.2023 (עמ"ת 74870-01-23, השופט א' נחלון). בית המשפט המחוזי דחה ערר שהגיש המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים מיום 25.1.2023 שהורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מאחורי סורג ובריח (מ"ת 30270-01-23, השופט ח' פס).

2.        ביום 12.1.2023 הוגש לבית משפט השלום כתב אישום נגד המבקש המייחס לו, בחמישה אישומים שונים, עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וארבע עבירות של סחר בסמים. בתמצית, על-פי הנטען בכתב האישום, בארבע הזדמנויות שונות בשלהי חודש דצמבר 2022 מכר המבקש סם מסוג קנבוס במשקל של 10-5 גרם בכל פעם לארבעה לקוחות, תמורת סכום של בין 200 ל-500 שקלים. ביום 31.12.2022 נתפס רכב שבו ישב המבקש כנוסע, ובו הוא החזיק באותה עת, בין היתר, כ-115 גרם נטו של סם מסוג קנבוס, וכן שתי סיגריות אלקטרוניות שהכילו בתוכן סם מסוג אחר כמפורט בכתב האישום.

3.        בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען, בין היתר, כי קמה עילת מעצר בעניינו של המבקש לנוכח חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. עוד צוין בבקשה כי למבקש תשע הרשעות קודמות בעבירות שונות, ובהן עבירות סמים, שוד, אלימות, מעשה מגונה בקטין וסחיטה באיומים, שבגינן אף ריצה עונשי מאסר בפועל. בפרט, צוין כי בשנת 2018 הורשע המבקש ב-10 עבירות של סחר בסמים, ב-10 עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וב-10 עבירות של הדחת קטין לשימוש בסמים, שבגינן הושת עליו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, וכן עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים שהיה תלוי ועומד בעניינו בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו כעת (ת"פ 30643-03-18).

4.        ביום 25.1.2023 התקיים דיון בבקשה בבית משפט השלום. בא-כוחו של המבקש טען לקיומם של קשיים ראייתיים שאותם הוא הגדיר "משמעותיים", אשר מצדיקים לשיטתו לשקול חלופת מעצר בעניינו של המבקש, בפיקוחם של שלושה מבני משפחתה של בת-זוגו. בהחלטה שניתנה בתום הדיון קבע בית משפט השלום כי קיימות ראיות לכאורה ברף הנדרש לצורך שלב זה של ההליך, וכי המסוכנות הסטטוטורית מתחזקת באופן משמעותי בנסיבות העניין נוכח עברו הפלילי המכביד של המבקש המלמד כי מדובר במי "אשר בחר לעצמו דרך חיים עבריינית, אינו נרתע מעונשים קודמים ולכאורה מורא החוק אינו עליו". בנסיבות אלה, סבר בית משפט השלום כי אין חלופת מעצר שיכולה לאיין את מסוכנותו של המבקש, וממילא כי אין מקום להזמין תסקיר מעצר בעניינו, בפרט לנוכח העומס המוטל על שירות המבחן בתקופה הנוכחית.

5.        המבקש הגיש ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וטען, בעיקרו של דבר, כי שגה בית המשפט השלום בכך שנמנע מלהורות על עריכת תסקיר מעצר שיבחן את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. ביחס לכך שב המבקש וטען לחולשה ראייתית, והוסיף כי לצורך בחינת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר יש לשקול את העובדה שמיוחסות לו עבירות במה שהוגדר "סמים קלים יחסית". עוד הוא טען כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות, שהובילו אותו למעורבות בפלילים מגיל צעיר.

6.        בהחלטה הנזכרת בפתח הדברים דחה בית המשפט המחוזי את הערר. בית המשפט המחוזי קבע כי לקשיים הראייתיים שעליהם הצביע המבקש אין השלכה משמעותית על עוצמת הראיות הנדרשת לצורך הליך המעצר. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אין הצדקה להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום שלא להורות על עריכת תסקיר, בנסיבות שבהן אין מנוס ממעצרו של המבקש מאחורי סורג ובריח. ביחס לכך הדגיש אף בית המשפט המחוזי את עברו הפלילי המכביד של המבקש ואת העובדה שהעסקאות המתוארות בכתב האישום החלו לכאורה בפניית הרוכשים למבקש באמצעות הרשתות החברתיות, כך שיש קושי ממשי לאיין את מסוכנותו שלא על-ידי מעצר מאחורי סורג ובריח.

7.        בקשת רשות הערר שבפני מכוונת כאמור כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. כעולה מן הבקשה, בשלב זה המבקש אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ואף לא טוען לחולשה ראייתית. עם זאת, הוא טוען כי יש הצדקה לבחינתה של חלופת מעצר בעניינו, בשל נסיבותיו האישיות, וכי שגו הערכאות הקודמות כשייחסו משקל מכריע לעברו הפלילי. המבקש טוען כי עניינו מעורר שאלה עקרונית באשר למדיניות הנוגעת לאי-הפנייתם של נאשמים לשירות המבחן על רקע העומס המוטל עליו.

8.        לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, אני סבורה כי דינה להידחות. כפי שנקבע לא אחת, רשות ערר ב"גלגול שלישי" תינתן רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בהתקיים נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 1247/22 פורת נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (18.2.2022); בש"פ 967/23 אשורוב נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (8.2.2023)). הבקשה דנן אינה עומדת באמת המידה האמורה. חרף ניסיונו של המבקש לשוות כסות עקרונית לטענותיו, אלה נטועות היטב בנסיבות העניין הקונקרטיות ונושאות אופי "ערעורי" במהותן. כמו כן, לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות כלשהן המצדיקות התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אין צריך לומר, כי ככל שיתמשך ההליך תהיה פתוחה בפני המבקש האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר, ומבלי שאני נוקטת כל עמדה בעניין. בהתייחס לנסיבותיו האישיות של המבקש, אוסיף כי אלה יוכלו להיבחן במסגרת ההליך העיקרי, אם יורשע בדינו.

9.        סוף דבר: הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏כ"א באדר התשפ"ג (‏14.3.2023).

_________________________

23011550_A01.docxדר