1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 4939-06-22 מבית משפט השלום לתעבורה באשדוד לבית משפט השלום לתעבורה בחיפה.

2. המבקשת טוענת כי היא מתגוררת במחוז חיפה וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט לתעבורה באשדוד בשל המרחק הרב ממקום מגוריה. כמו כן, לטענת המבקשת, כיוון שהעבירה המיוחסת לה היא עבירת שימוש בטלפון בעת נהיגה, לא מדובר בעבירה המצדיקה בחינה ודיון במקום התרחשותה.

3. כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 2.5.2023 והמבקשת הודיעה כי בכוונתה לכפור במיוחס לה בכתב האישום.

4. דין הבקשה להידחות.

5. על פי הכלל, כאשר נאשמת מבקשת את העברת הדיון בהליך נגדה, אך אין היא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתה. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופרת הנאשמת בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). עניינה של המבקשת לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה.

6. בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה באשדוד, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

7.        לפיכך, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ט"ו באדר התשפ"ג (8.3.2023).

_________________________

23018990_P01.docxמש