העורר עותר כי יתאפשר לו לצאת מהמעצר המנהלי בו הוא מצוי,וזאת כדי להשתתף באירוע ברית מילה של אחיו.

העורר הוא קטין בן 17 ומספר חודשים, וצו המעצר המנהלי בו הוא נתון אמור לפקוע, בשלב זה, ביום 30.4.2023. בא כוחהעורר טען כי העורר יהיה מוכן לכל תנאי שיוצב לצורך השתתפותו באירוע הברית, ובכלל זה, בקרה על כמות וסוג האנשים שישתתפו בברית; בקרה על מקום האירוע שיהיה בכפר חב"ד ולא בשטחי יהודה ושומרון; פיקוח של מפקחים; והפקדה של כספים, ככל שהדבר יידרש.בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של העורר, ומכאן הערר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בחומר החסוי שהוצג בפניי על ידי המשיבה ואף קיימתי דיון במעמד צד אחד לצורך בירור מספר סוגיות, אני סבורה כי לא ניתן להיעתר לבקשה. אכן, יש להבין את בקשתו של העורר ואת רצונו להיות נוכח באירוע ברית המילה של אחיו, אך מול בקשה זו יש להביא בחשבון את המסוכנות הנובעת ממעשיו של העורר וממכלול החומר שהוצג בפניי במעמד צד אחד. מכלול החומר הזה מביא למסקנה אודות קיומה של מסוכנות של העורר, וזאת גם אם יוטלו עליו המגבלות שלהן טען בא כוחו, וגם אם יוטל עליו פיקוח של בני משפחתו ואם האירוע יהיה בנוכחות מצומצמת של בני משפחה בלבד.

לכן, וחרף הרצון המובן של העורר, דין הבקשה להידחות. אני חוזרת ומציינת את מה שצוין על ידי בית המשפט המחוזי כי המשיבה הסכימה לביצוע של ביקור מורחב ולאפשרות צפייה באירוע הברית, ויש לקוות כי ניתן יהיה לעשות כן כדי להקטין את הבעייתיות שבהיעדרו של העורר מהאירוע.

           ניתנה היום, כ"ג באדר התשפ"ג (16.3.2023).

_________________________

23022120_P01.docx  מש

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,