1

1.        בקשה שישית להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) לגבי המשיבה 2 ובקשה שביעית להארכת מעצר של המשיבה 3.

           כל העובדות הצריכות לעניין פורטו וחזרו ופורטו במספר החלטות של בית משפט נכבד זה (בש"פ 4796/16; 9975/16; 2607/17; 1507/17; 5053/17; 7304/17, ואך לאחרונה בהחלטתו של השופט ג' קרא מיום 16/01/18 בבש"פ 9902/17). משכך, איני רואה טעם לחזור על העובדות ואתמקד בהחלטה האופרטיבית.

2.        אשר למשיבה 2 – היא נמצאת באזוק אלקטרוני מזה כ-9 חודשים. לטעמי ניתן להקל בתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני כך שבשלב זה יפתח חלון התאווררות בליווי מי מהמפקחים בין השעות 17:00 עד 23:00 מידי יום.

2

3.        אשר למשיבה 3, הרי שאיני רואה שינוי נסיבות של ממש בעניינה. אציין כי המשפט אכן נמצא בישורת האחרונה, הגם שמן הסתם יידרשו מספר חודשים עד להגשת סיכומים ומתן פסק דין. עם זאת, למעשה אין כל חלופה אפשרית לגבי המשיבה 3, כפי שעולה גם מהתסקירים, אשר מעידים, לדעתי, על הבעייתיות בעניינה. לא למותר לחזור ולהזכיר כי בית משפט זה חזר ועמד על כך שהמעשים המיוחסים למשיבה "מעוררים חלחלה ופלצות".

4.        אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומאריך את מעצרן של שתי המשיבות ב-90 יום החל מיום 29.3.2018 (המשיבה 2 – במעצר בפיקוח אלקטרוני וחלון התאווררות כאמור לעיל), ועד למתן פסק דין בתפ"ח 5492-04-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם מביניהם.

           ניתנה היום, ‏ט' בניסן התשע"ח (‏25.3.2018), בנוכחות הצדדים.

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  18022930_E02.doc  עכב