בש”פ 2493/14 – פלוני נגד מדינת ישראל
1
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.2.2014 בצ"א 27062-02-14 שניתנה על ידי כבוד השופט צ' קאפח |
בשם העורר: עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן
בשם המשיבה: עו"ד סיון רוסו
1. בית משפט
השלום קיבל את בקשת המשיבה והטיל על העורר צו פיקוח לפי
2. העורר הגיש ערר לפי סעיף
2
3. בפני ערר שהגיש העורר לבית משפט זה על החלטת
בית המשפט המחוזי. המשיבה השיבה בכתב, בהתייחסה לערר כאל בקשת רשות ערר. אכן, על
פי סעיף
עם זאת, בעבר התייחסו אחדים משופטי בית משפט זה להליך כדוגמת הערר שבפני כאל השגה "בגלגול שלישי" ודנו בו כבקשת רשות ערר (בש"פ 1428/13 משה נ' מדינת ישראל (30.4.2013); בש"פ 6043/13 פלוני נ' מדינת ישראל (10.9.2013)).
אלא שאין בדיון בהליך דנא כבבקשת רשות ערר "בגלגול שלישי", ככל שהדבר אפשרי, כדי להועיל לעורר, שכן הלכה היא שרשות לערור בפני ערכאה שלישית ניתנת רק במקרים בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית, ציבורית, או אחרת, החורגת מעניינו הקונקרטי של המבקש (בש"פ 4885/12 פלוני נ' מדינת ישראל פסקה 9 (25.6.2012).
העורר מתמקד בתנאי האוסר עליו לעבוד כנהג מונית וטוען כי יש בכך פגיעה שאינה מידתית בחופש העיסוק. הסוגיה מתוחמת לדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי, כאשר העבירות בוצעו תוך כדי שהעורר הסיע נוסעות קטינות במונית בה נהג. מעבר לדרוש יוער, כי הצעת העורר להגביל את האיסור להסעת קטינות בלבד, אינה מעשית ואינה ישימה. אם לא די בכך, ציינה המשיבה בתשובתה כי נגד העורר מתנהל הליך פלילי נוסף בגדרו הוגש כתב אישום המתאר פרשות נוספות של עבירות שבוצעו במסגרת עבודת העורר כנהג מונית. נמצא, כי דין טענות העורר להידחות גם לגופן.
"הערר" נדחה אפוא.
ניתנה היום, י"ג בניסן התשע"ד (13.4.2014).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14024930_L02.doc סח
![text](https://www.verdicts.co.il/wp-content/themes/verdicts/images/plain_text_icon.gif)