בש"פ 3064/15 – אברהם מאירוב נגד מדינת ישראל
1
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 27.4.2015 במ"ת 37888-03-15 שניתנה על ידי השופט נ' אבו טהה |
תאריך הישיבה: כ"א באייר התשע"ה (10.5.2015)
בשם העורר: עו"ד רפי ליטן; עו"ד עמית ויצמן
בשם המשיבה: עו"ד הילה גורני
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 27.4.2015 (כב' השופט נ' אבו טהה) שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים.
2
1. ביום
18.3.2015 הוגש נגד העורר, יליד 1987, כתב אישום המייחס לו עבירת ייצור הכנה והפקה
של סם מסוכן לפי סעיף
לאחר שהשלים את מלאכת הכשרת הדירות לגידול הסם, גידל העורר את הסם בדירות שהכשיר, השריש את השתילים וטיפח את עציצי הסם. ביום 3.3.2015 ערכה המשטרה חיפוש בדירות, ותפסה בהן סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 142.55 ק"ג נטו. ביום 6.3.2015 נעצר העורר ובד בבד עם הגשת כתב האישום נגדו, הגישה המשיבה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.
3
2. בדיון שנערך ביום 18.3.2015 הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר, אך עתר להפנותו לקבלת תסקיר מעצר. בתסקיר מיום 13.4.2015 תואר העורר כאדם ללא עבר פלילי, בעל יכולות וורבליות וקוגניטיביות תקינות, אשר גדל במשפחה נורמטיבית וחונך לערכים נורמטיביים. שירות המבחן עמד על נסיבותיו הרפואיות והמשפחתיות של העורר, וציין כי לפני כשנה החל לעשן אחת לשבוע סם מסוג קנבוס וכן כי הציג באופן מגמתי צדדים אישיותיים חלשים ותפישה עצמית קורבנית, ככל הנראה, מתוך רצון לקדם בכך את עניינו. שירות המבחן התייחס בהקשר זה לאופן שבו תיאר העורר את התנהלותו בתקופה שקדמה למעצרו, אותה ייחס לגורמים חיצוניים בלבד תוך קושי בולט להתבונן בהתנהלותו שלו, וכן לפער המשמעותי בין המיוחס לעורר בכתב האישום ובין תפישתו העצמית. בנסיבות אלו, ציין שירות המבחן כי קיים קושי להעריך את עמדותיו ותפישותיו הערכיות של העורר ואת מידת מעורבותו וקשריו עם חברה שולית. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון בהתנהגותו של העורר אולם סבר כי ניתן לצמצם את הסיכון הנשקף ממנו באמצעות הרחקתו מסביבת מגוריו, שילובו בתכנית טיפולית מתאימה ובסביבה חיובית שתציב לו גבולות ברורים ונורמטיביים. עוד ציין שירות המבחן כי חלופת המעצר המוצעת בבית אחותו של העורר ובעלה היא הולמת וכי בני המשפחה שהוצעו כמפקחים הם אנשים נורמטיביים שיכולים להציב לו גבולות ומבינים את האחריות הנדרשת מהם. בשקלול מכלול הנתונים הצריכים לעניין, העריך שירות המבחן כי מעצרו של העורר מהווה עבורו גורם מרתיע וכי יש מקום לשקול את שחרורו לחלופת המעצר שהוצעה, בתנאי מעצר בית מלאים ובערבויות כספיות מתאימות. כן המליץ שירות המבחן על פיקוח מעצר מטעמו.
3. לאחר דיון
נוסף שהתקיים ביום 27.4.2015, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המדינה למעצר העורר
עד תום ההליכים המשפטיים ודחה את המלצת שירות המבחן. בית המשפט קבע כי העבירות בהן
מואשם העורר מקימות לחובתו חזקת מסוכנות מכוח הוראות סעיף
4
4. מכאן הערר
בו טוען העורר כי חלקו בגידול הסם המסוכן היה מינורי, וכי "מבט על" על
חומר הראיות מעלה כי מעורבותם של אחרים, שהוא אינו נוקב בשמם, היא מובהקת בפרשה זו
בעוד שהוא אינו הנהנה מכספי הפצת הסם, ולטענתו המידע המודיעיני המצוי בידי משטרת
ישראל מאמת זאת. עוד טוען העורר כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק לנסיבותיו
האישיות, למצבו הרפואי ולעובדה כי אין לו עבר פלילי וכן לעובדה כי לא יוכל לשוב
ולבצע את העבירה בה הואשם בתנאי חלופת המעצר המוצעת. העורר מוסיף כי כמות הסם
הסופית שניתן היה לייצר מהסם שנתפס בדירות, היא נמוכה בהרבה מ-142 ק"ג והוא
מלין על דרך הילוכו של בית המשפט המחוזי אשר תיאר, כך נטען, את המעצר ככלל ואת
השחרור לחלופת מעצר כחריג לכלל, בניגוד להוראות
5. המשיבה מצידה סומכת ידיה על החלטתו של בית המשפט המחוזי, ומציינת כי כמות הסם שנתפסה בדירות היא גדולה מאוד וכי פעולותיו של העורר מלמדות על מעורבות עמוקה, על תכנון ועל שיטתיות ומכאן המסוכנות הנשקפת ממנו כמי שפעיל בענייני סחר בסמים והפצתם, בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחרים. אשר לתסקיר המעצר טוענת המשיבה כי צדק בית המשפט המחוזי משלא קיבל את המלצתו של שירות המבחן, בקובעו כי אין ליתן אמון בעורר. המשיבה מוסיפה כי העורר לא מסר מידע על מעורבות של "אחר" בביצוע העבירות ועל-כן אין להלום טענות הנשמעות מפיו בהקשר זה.
6. דין הערר להידחות.
5
העורר אינו מכחיש את דבר קיומן של ראיות לכאורה ועיקר טרונייתו מופנית, כאמור,
לאי-קבלת המלצת שירות המבחן בעניינו. כפי שנפסק לא אחת, תסקיר המעצר הוא כלי עזר
מקצועי בלבד ואינו כובל את שיקול דעתו של בית המשפט בבחינת "כזה ראה
וקדש" (ראו: בש"פ 8097/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5
(9.12.2014) והאסמכתאות שם). אכן, תסקיר המעצר בעניינו של העורר ממליץ על שחרורו
לחלופת מעצר ומצוין בו כי לעורר אין עבר פלילי. עם זאת, התרשמותו של שירות המבחן
היא, כאמור, מאדם בעל תפישה עצמית קורבנית המתנהל באופן מגמתי והמייחס את התנהלותו
בתקופה שטרם מעצרו לגורמים חיצוניים עלומים. העורר מואשם בעבירה של ייצור, הכנה
והפקה של סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות העולה פי אלף על הכמות
המוגדרת ב
העורר ניסה לגמד את מעורבותו בעבירות המיוחסות לו ולייחס לעצמו חלק "מינורי" בפרשה בטענה כי המעורבים העיקריים והנהנים מרווחי "מעבדת הסמים" שאותה הקים וניהל, הם אנשים אחרים שבשמם לא נקב. לכאורה וככל שהדבר משתקף מחומר הראיות הקיים, העורר מעורב עד צוואר בהקמה, בניהול ובייצור הסם בדירות ויעידו על כך, לכאורה, חוזה השכירות והמחברת שנתפסה בביתו. בהיעדר כל גרסה מפורטת אחרת מפיו, לא ניתן להניח לטובתו כי אין הדבר כך.
בניגוד לטענת העורר, בית המשפט המחוזי לא התעלם מעברו הנקי, מנסיבותיו האישיות ומהמלצות שירות המבחן, אך סבר כי בנסיבות העניין ובהינתן עומק מעורבותו הלכאורית בעבירות הסמים, אין ליתן בו אמון ואין לשחררו לחלופת מעצר. החלטתו זו של בית המשפט המחוזי היא מפורטת, מנומקת ומאוזנת ותואמת את ההלכה הפסוקה.
הערר נדחה.
ניתנה היום כ"ג באייר התשע"ה (12.5.2015).
|
|
ש ו פ ט ת |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15030640_V01.doc של
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
