לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' נחלון) בעמ"ת 14774-04-23 מיום 17.4.2023, בה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (השופט ד' ש' גבאי ריכטר) במ"ת 16612-01-23 מיום 9.4.2023 אשר הורה על מעצר המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

הרקע לבקשה

1.             ביום 29.1.2023 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות תעבורה שונות ביניהן נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא ביטוח, אי-ציות לאור אדום בנסיבות מחמירות, נהיגה ברישיון שפקע בחלוף למעלה משישה חודשים וכן עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בא-כוח המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך טען כי נסיבותיו של המבקש מצדיקות בחינת חלופת מעצר.

2.             בתום הדיון שהתקיים ביום 1.2.2023, לאחר שעמד בית המשפט על עברו התעבורתי המכביד של המבקש, ציין כי לכאורה היה מקום להורות על מעצרו עד לתום ההליכים, אך הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו. בתסקירים שהוגשו ביום 18.3.2023 וביום 26.3.2023 עמד שירות המבחן על עברו הפלילי-תעבורתי המכביד של המשיב הכולל 22 הרשעות שבגינן אף נדון לעונשי מאסר בפועל ומאסר בעבודות שירות. כן צוין כי קיימת רמת סיכון ניכרת להישנות התנהגות עוברת חוק דומה בעתיד, כי הוא מתקשה להפנים את ההשלכות של התנהגותו הבעייתית וכי הוא נדרש לגורמי פיקוח חיצוניים ברורים. בד בבד, שירות המבחן התרשם לטובה מן המפקחים המוצעים ובא בהמלצה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני ושילובו בהליך טיפולי. בשלב מאוחר יותר גם התקבלה חוות דעת על פיה יש היתכנות לפיקוח אלקטרוני במקום שהוצע.

3.             בתום דיון נוסף שהתקיים בענינו של המבקש, קבע בית משפט השלום ביום 9.4.2023 כי אין מקום להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני, והורה על מעצרו המלא של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים. בהחלטה ניתנה הדעת לרמת הסיכון הנשקפת מהמבקש כפי שהצביע עליה שירות המבחן, לעברו התעבורתי המכביד כמו גם לנסיבותיו החמורות של האירוע הנוכחי המשקפות התנהגות חמורה, מסוכנת ומשולחת רסן. בית המשפט ציין כי לא התרשם שהמוטיבציה שהביע המבקש לטיפול מצדיקה את מעצרו בפיקוח אלקטרוני, זאת גם נוכח התרשמות שירות המבחן כי הוא אינו מפנים את חומרת מעשיו.

4.             ערר שהגיש המבקש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי נדחה בהחלטה מיום 17.4.2023. נקבע כי על רקע מהות המעשים, עברו הפלילי ועוצמת מסוכנותו הניכרת כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, לא נפל כל פגם בהחלטה על מעצר המבקש עד תום ההליכים, גם אם ניתן היה לקבל החלטה אחרת. בהתייחס לטענת המבקש כי אין להורות ככלל על מעצר עד תום ההליכים של נאשמים בעבירות תעבורה, הובהר כי יש לבחון את מסוכנותו של הנאשם הקונקרטי לפי נסיבות העניין, וכי יש לראות בנאשם שנוהג בזמן שרישיונו נפסל כמי שמהווה סכנה לציבור. כן הובהר כי הנכונות הראשונית שהביע המבקש להליך טיפולי אינה מצדיקה כשלעצמה את יציאתו מכותלי המעצר, ובכל מקרה ניתן להשתלב בהליך טיפולי גם בבית המעצר.

5.             מכאן הבקשה שלפנַי, בה נטען כי בית המשפט התעלם מההלכה הפסוקה לפיה אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה אלא במקרים חריגים ונדירים. כמו כן, לא היה מקום לדחות את הערר תוך דחיית כל אפשרות לשילוב המבקש בהליך טיפולי, מבלי שנבחנה ישירות על ידי בית המשפט נכונותו של המבקש לכך. עוד נטען כי הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי התעלמו משיקולים רלוונטיים שונים, ביניהם העובדה שהוא לא ביצע עבירות תעבורה מאז שנת 2016; שלא רובץ עליו מאסר מתנה; שהוא נשוי ובעל משפחה ואביו נפטר במהלך מעצרו; שמסוכנותו נקודתית לעניין שימוש ברכב ופיקוח אלקטרוני מאיין סיכון זה; ואורך תקופת מעצרו. כן נטען כי הכרעת בית משפט השלום, הנוגדת את המלצת שירות המבחן, נושאת פגם מהותי היורד לשורשו של עניין. דבר הנתמך לטענת המבקש בקביעת בית המשפט המחוזי כי היה ניתן להגיע להחלטה אחרת מזו שאליה הגיע בית משפט השלום. לבסוף נטען כי הבקשה מעוררת שאלות בעלות היבטים רוחביים הקשורים לאופן יישום הלכות בקשר לעבירות תעבורה ובכל מקרה היא עומדת באמות המידה להתערבות ב"גלגול שלישי" לפי האופן שאמות מידה אלו צריכות להיות מיושמת בהליכי מעצר.

דיון והכרעה

6.             דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות לערור ב"גלגול שלישי", גם כאשר מדובר בהליכי מעצר, שמורה למקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או לעיוות דין (בש"פ 2033/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (12.3.2023); בש"פ 6785/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (13.10.2022)). בענייננו, חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני והיבטים רוחביים, הבקשה כולה נטועה בדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי והיא אינה מעלה כל שאלה אשר חורגת מעניינו הפרטני אשר ראוי שתתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כך גם עניינו של המבקש אינו מעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין.

7.             על כך יוסף כי בניגוד לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי לא התעלם מההלכה הפסוקה לפיה מעצר עד תום ההליכים של נאשם בעבירות תעבורה הוא בגדר החריג (וראו: בש"פ 8306/22 עתאיקה נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (8.12.2022); בש"פ 5844/22 חז'וייב נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (8.9.2022)). לכלל זה נקבעו חריגים, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, בכל מקרה נדרשת בחינת מסוכנותו של הנאשם לפי נסיבות העניין הספציפי (ראו למשל: בש"פ 2974/15 אשכנזי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (20.5.2015); בש"פ 8813/22 גזמאווי נ' מדינת ישראל (26.12.2022); בש"פ 5493/21 גבאי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (11.8.2021)). כך נעשה גם בענייננו, תוך שניתנה הדעת לנסיבות המקרה הספציפי, ובכלל זה עברו הפלילי-תעבורתי המכביד של המבקש, העובדה שגם עונשי מאסר משמעותיים שריצה בעבר לא הרתיעו אותו מלשוב ולעבור עבירות תעבורה, חומרת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ורמת המסוכנות הנשקפת ממנו, כפי שזו עולה מתסקיר שירות המבחן.

           כמו כן אין לקבל את טענת המבקש כי לא היה מקום לקבלת החלטה שונה מהמלצת שירות המבחן שניתנה בעניינו. כידוע, הזמנת חוות דעת - הן תסקיר שירות מבחן והן חוות דעת של יחידת הפיקוח האלקטרוני - אינה מחייבת אימוץ המלצותיהן. גם הציפייה שהזמנת חוות דעת אלה עשויה לעורר בלבו של עצור, אינה מובילה בהכרח למעצר בפיקוח אלקטרוני במקרה שאינו מתאים לכך (ראו למשל: בש"פ 3416/17 דה גוזמן נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (14.5.2017)).

           הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏י"ד באייר התשפ"ג (‏5.5.2023).

_________________________

23032920_N01.docx מנ