בש”פ 3555/14 – אחמד רשק נגד מדינת ישראל
1
|
לפני: |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 7.5.2014 במ"ת 20364-04-14 שניתנה על ידי כבוד השופט ר' יעקובי |
תאריך הישיבה: כ"ה באייר תשע"ד (25.5.14)
בשם העורר: עו"ד רמי עותמאן
בשם המשיבה: עו"ד נילי פינקלשטיין
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפני, נחה דעתי כי דין הערר להידחות.
בית המשפט קמא הורה על הכנת תסקיר שירות המבחן בעניינו של העורר, למרות שציין כי לנוכח העבירות המיוחסות לעורר ועברו הפלילי המכביד ספק אם יש הצדקה להזמין תסקיר בעניינו.
תסקירו המפורט של שירות המבחן עמד על עברו הפלילי המכביד של העורר בתחום עבירות הסמים, תוך התייחסות ליתמות ולטראומות שחווה מגיל צעיר. עוד עמד שירות המבחן על כך שהעורר שלל שימוש בסמים ואלכוהול, שלל נזקקות טיפולית וציין כי הוא עבר שיקום. עוד צויין כי העורר מטיל אשמה על גורמים חיצוניים.
2
שירות המבחן ציין בתסקיר כי נוכח כל האמור לעיל התרשמותו היא שקיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית.
על אף האמור לעיל, בחן שירות המבחן את חלופות המצער שהוצעו, וסבר כי אין בהן כדי להפחית את הסיכון הנ"ל. יחד עם זאת, באופן עקרוני לא נשללה בתסקיר אפשרות הפחתת סיכון היה והעורר ישולב בחלופה שיקומית. ואולם, עמדת העורר עצמו לפיה אין הוא נזקק לטיפול ו/או לשיקום – הואיל ואין הוא משתמש בסמים ובאלכוהול – אינה מצדיקה הפניית העורר לחלופה שיקומית לעת הזו.
בא כוחו של העורר טען כי יש לתת את הדעת לכך שהעורר אינו דובר את השפה העברית על בוריה וכי הוא מדבר בעברית ברמה של "שפת רחוב". עוד נטען כי קצינת המבחן הגיעה אל העורר לשם עריכת התסקיר בשעות הבוקר, כאשר הוא לא היה עירני דיו ולא הבין את שנשאל עד תום.
אכן, רצוי שתסקירי שירות המבחן ייערכו על ידי קציני מבחן דוברי השפה הערבית, שעה שהנאשם אינו מסוגל לתקשר בשפה העברית. ואולם, כאשר מתרשם שירות המבחן כי ביכולת הנאשם לתקשר אף בשפה העברית ,הגם שזו אינה שפת אמו, אין פגם בעריכת התסקיר על ידי קצין מבחן שהערבית אינה שפת אימו.
עיון בתסקיר מלמד כי שירות המבחן ערך ראיון מקיף ורציני לעורר המתבסס בין היתר על חקירות קודמות שנערכו בין השנים 2005 ל-2010.
נראה איפוא כי "קשיי השפה" הנטעים לא עמדו כמכשול של ממש בפני שירות המבחן. יצויין, כי בא כוחו של העורר לא עמד על זימון מתורגמן לדיון שנערך לפני ואף הציע שאברר עם העורר, בשפה העברית, עניינים שונים הנוגעים לפגישה עם שירות המבחן, וגם בכך יש ללמד על כך שלא נפל פגם בעריכת הראיון בשפה העברית.
נוכח כל האמור לעיל, השתכנעתי כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא כשקבע כי אין להורות על עריכת תסקיר נוסף בעניינו של העורר.
ניתנה היום, כ"ה באייר תשע"ד (25.5.2014).
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14035550_W01.doc חכ
