1

1.       המבקש נחשד בביצוע עבירות מין ובהתחזות כבעל תעודה.

2.       בית משפט השלום הורה על מעצרו. כן קבע בית המשפט, כי אין מקום לאסור את פרסום שמו של המבקש בהתאם לבקשתו לפי סעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), שכן יש אינדיקציה מוצקה לכך שהמבקש התנהג באופן דומה כלפי מטופלות נוספות לאורך תקופה ארוכה, ופרסום שמו מתחייב לצרכי חקירה ועל מנת להזהיר את הציבור.

3.       ערר שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור זו, לפי סעיף 70ד(ב) לחוק בתי המשפט, במסגרתה נטען כי אין כל בסיס ראייתי לכך שפרסום שמו של המבקש יוביל להגשת תלונות נוספות, ומנגד פרסום שמו יוביל לפגיעה קשה בבני משפחתו, בהם ילדיו הקטינים. כן נטען, כי בשל התמורות שחלו בעת האחרונה בכל הנוגע לאיזון שבין זכות הציבור לדעת אל מול הזכות לפרטיות, יש הצדקה לקיים דיון מחדש בסוגיית פרסום פרטי חשודים בכלל וחשודים בעבירות מין בפרט.

2

4.       דין הבקשה להידחות, שכן אין היא מעוררת כל שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש. סוגיית איסור פרסום שמו של חשוד איננה חדשה עמנו והיא נדונה לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה (בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 658 (2004)). עניינה של הבקשה הנוכחית הוא אך ביישום הדין על נסיבות מקרה קונקרטי ובשל כך אין הצדקה להיעתר לה (בש"פ 1999/17 שם טוב נ' מדינת ישראל (3.3.2017); בש"פ 5355/16 פלוני נ' מדינת ישראל (5.7.2016); בש"פ 6806/14 חכים נ' מדינת ישראל (15.10.2014)).

5.       הבקשה נדחית. שמו של המבקש ופרטיו מותרים בפרסום.

      ניתנה היום, ‏כ"א בסיון התשע"ז (15.6.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17048810_B01.doc  שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,