1

      עיינתי עיין היטב בטענות הצדדים כפי שהועלו בכתבי בי הדין שבכותרת. אכן, בקשת הארכה מעוררת קשיים שונים. בהקשר זה אציין, בין היתר, כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר ביחס למועד האחרון להגשת הערעור, מה גם שניתן לתהות מדוע לכל הפחות לא הוגשה הבקשה בסמוך לאחר שהמבקש שכר את שירותיה של באת כוחו הנוכחית (ביום 4.4.2017).

2

      מן העבר השני, לא ניתן להתעלם מהעובדה שתלוי ועומד ערעור מטעם המדינה, הן ביחס לחלק מסוים מהכרעת הדין והן ביחס לגזר הדין (ע"פ 445/17), וממילא אין לומר כי פסק הדין בעניינו של המבקש חלוט. נתון זה מהווה שיקול כבד משקל התומך במתן ארכה להגשת ערעור על גזר הדין גם מטעמו של המבקש (השוו, בהליכים אזרחיים: בש"א 2032/17 עיריית ירושלים נ' ש.כ תמר שירותי מזון 2000 בע"מ (21.4.2017). כן השוו, בש"פ 3787/12 מורד נ' מדינת ישראל (7.6.2012)). כך, בפרט בשים לב לעובדה שעסקינן בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור) מטעם נאשם אשר הורשע (להבדיל מבקשה להארכת מועד מטעם המדינה) (ראו והשוו למשל, בש"פ 6353/02 מדינת ישראל נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז(1) 1 (2002)). זאת ועוד: ערעור המדינה קבוע לשמיעה בחודש דצמבר 2017 וטרם הוגשו בגדרו עיקרי טיעון. הגשת הערעור מטעם המבקש אינה צפויה אפוא לגרום לעיכובו או לסרבולו של ערעור המדינה, וגם בכך יש כדי לתמוך במתן הארכה המבוקשת. עוד רואה אני לציין את טענת המבקש כי בסמוך לאחר מתן גזר הדין הביע בפני הסניגור הציבורי שייצג אותו את רצונו להגיש ערעור, וכי הסניגור הודיע לו שהסניגוריה הציבורית אינה מאשרת מתן ייצוג לצורך כך.

      משאיזנתי בין השיקולים הנוגדים הגעתי לכלל מסקנה כי הכף נוטה לעבר קבלת הבקשה וכי לא יהיה זה נכון לחסום את שעריה של ערכאת הערעור בפני המבקש. הבקשה מתקבלת אפוא, והמועד להגשת ערעור המבקש מוארך עד למועד הגשתו בפועל. המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את הודעת הערעור ואת החלטתי זו. לאחר מכן יועבר התיק ליומן בית המשפט יחד עם ע"פ 445/17 להמשך טיפול כמקובל.

      ניתנה היום, ‏ט"ז באב התשע"ז (‏8.8.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17049970_X03.doc  מש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,