תאריך הישיבה:                  ט"ז בשבט התשפ"ג (07.02.2023)

בשם המבקשת:                   עו"ד שני פוגודה

בשם המשיב:                      עו"ד אולג פרגין

1.             לפניי בקשה שנייהלהארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ב-90 יום החל מיום 14.02.2023 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 36637-02-22 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

2.             ביום 16.02.2022 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של אינוס קטינה בת משפחה, לפי סעיפים 351(א) ו-345(ב)(1), בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטינה בת משפחה, לפי סעיפים 351(ג)(2) ו-348(ב), בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק; ועבירה של תקיפת בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק. עובדות כתב האישום מתוארות בהרחבה בהחלטתי מיום 13.11.2022, בבש"פ 7538/22 – ובפרט מסכת עבירות המין אותן ביצע המשיב בנכדותיו הקטינות.

3.             בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 03.03.2022 הסכים בא-כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, וביקש להפנות את המשיב לקבלת תסקיר שירות המבחן. ביום 04.04.2022 הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב, בו צוין כי המשיב הותיר רושם נוקשה וחסר סבלנות, התקשה לבטא אמפתיה או חמלה, ונראה כאדם בעל נטיות אימפולסיביות, ממוקד בצרכיו ומתקשה להתבונן על מצבו. אשר לנסיבות מעצרו, לתפיסת המשיב, המתלוננות משקרות מתוך מזימה להשיבו לאוקראינה ולתפוס את ביתו. אשר לחלופת מעצר שהוצעה, בבית האבות "פאלאס" בנהריה – נוכח מאפייני המשיב, היעדר פיקוח צמוד, והאוכלוסייה בבית האבות "פאלאס" אשר כוללת חסרי ישע רבים, שירות המבחן לא בא בהמלצה על שחרור המשיב ממעצרו לחלופה זו.

4.             ביום 12.04.2022, קבע בית משפט קמא, לאחר ששמע את טענות הצדדים בכל הנוגע לחלופת המעצר שהוצעה, כי לא ניתן להסתפק בחלופה זו והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ערר המשיב על החלטה זו נדחה על-ידי השופט ע' גרוסקופף ביום 15.05.2022 בגדרי בש"פ 2874/22.

5.             ביום 11.07.2022, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 10.08.2022 הוגש תסקיר עדכני מטעם שירות המבחן, בגדרו צוין כי גם בביקור שהתקיים לקראת הכנסת התסקיר העדכני, המשיב סירב לשתף פעולה ולהתייחס לנסיבות מעצרו, כך שלא ניתן להעריך מסוכנותו – ועל כן אין בידי שירות המבחן להמליץ על שחרור לחלופת מעצר. בהחלטתו מיום 28.08.2022, קבע בית משפט קמא כי התנהלותו של המשיב מלמדת על היעדר מורא ועל חוסר שליטה עצמית (כך למשל, בביצוע העבירות בעת ששהו בני משפחה בקרבת מקום) – באופן המעיד על מסוכנות גבוהה. לפיכך, נקבע כי גם בעת הזאת, אין בחלופה שהוצעה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב, ובהתאם – דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיון חוזר. ערר המשיב על החלטה זו, נדחה על-ידי השופטת ע' ברון ביום 05.09.2022, בגדרי בש"פ 5758/22.

6.             לשם שלמות התמונה יוער, כי משלא הסתיים משפטו של המשיב בחלוף תשעה חודשים, הוריתי בבש"פ 7538/22 האמור, על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים.

7.             אשר להתקדמות ההליך העיקרי בתשעים הימים האחרונים, ניתן לציין כי בדיון שנערך ביום 05.12.2023, העידו שתי עדות תביעה, ונקבעו מועדי הוכחות לימים 13.03.2023 ו-30.03.2023, בהם צפויה להסתיים פרשת התביעה ולהתחיל פרשת ההגנה.

הבקשה דנא

8.             בבקשה להארכת מעצר שלפניי נטען, כי המעשים המיוחסים למשיב חמורים ביותר ומלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו, וכי מסוכנות זו אף נלמדת מהתרשמותו של שירות המבחן בתסקירים. כמו כן, צוין, כי קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית בעניינו של המשיב. אשר להתקדמות ההליך העיקרי צוין, כי התקיימו עד כה 5 מועדי הוכחות, נשמעו 9 עדי תביעה, וכי קבוע כעת מועד לסיום פרשת התביעה ותחילת שמיעת פרשת ההגנה.

9.             בדיון שנערך לפניי היום, 07.02.2023, טען בא-כוח המשיב כי נקודת האיזון השתנתה מעת הדיון האחרון שנערך בחודש נובמבר 2022 בפני מותב זה. בתוך כך נטען כי להערכתו הכרעת הדין בתיק לא תינתן לפני חודש יוני 2023. לפיכך טען הסנגור כי אין הצדקה להותיר את מרשו במעצר מאחורי סורג ובריח, שעה שניתן לשחררו לחלופה שהוצעה על-ידו זה מכבר.

10.         באת-כוח המבקשת השיבה מנגד, כי נוכח מסוכנותו הגבוהה של המשיב, על מנת להורות על שחרורו לחלופת מעצר יש לוודא כי בכוחה של החלופה לאיין את מסוכנותו. ואין זה המקרה שלפנינו.

דיון והכרעה

11.         כידוע, על בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות ובין האינטרסים של שמירה על שלום הציבור ובטחונו. באיזון בין אלו, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את פרק הזמן מאז נעצר הנאשם, המסוכנות הנשקפת ממנו, חומרת העבירה המיוחסת לו וקצב התקדמות ההליך. ככל שתקופת המעצר מתארכת, נעה נקודת האיזון לעבר זכותו של הנאשם לחירות. בשים לב למכלול השיקולים הללו, ישוב ויבחן בית המשפט את האפשרות להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר (ראו: בש"פ 837/23 מדינת ישראל נ' מוחמד, פסקה 8 (31.01.2023)).

12.         כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 13.11.2022 – הן בית המשפט המחוזי, והן בית משפט זה, נכונים לשקול חלופת מעצר שיש בה כדי להשיג את מטרת המעצר, ולאיין את המסוכנות המשקפת מן המשיב. קביעתי זו הייתה נכונה לאותה נקודת זמן, ומקל וחומר גם היום בחלוף הזמן. ברם, המחלוקת בין הצדדים היא ביחס לחלופה שהוצעה על-ידי המשיב. בא-כוח המשיב ניסה לשכנע את בית המשפט כי אותה חלופה ראויה והולמת, ומנגד באת-כוח המבקשת טוענת שלא כך הדבר, מכיוון שבאותו מוסד מוצע, דרים גם חסרי ישע ועולה חשש שמא שחרור המשיב לאותה חלופה יסכן אותם.

           אין בכוונתי להתעמק במחלוקת זו בין הצדדים, שהרי ככל שהדבר יידרש, שירות המבחן יבחן את החלופה בעת הרלבנטית ויחווה דעתו אשר לסיכון שנשקף לדיירים האחרים באותו מוסד מהמשיב, אם בכלל, ולאפשרות שחלופה זו כן תוכל להשיג את מטרת המעצר. נכון להיום, אין בידי לקבל את הטענה שעל בית משפט זה להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

13.         באשר להתקדמות ההליך עצמו, הרי שבית משפט קמא עשה את המאמצים הנדרשים לקדם את ניהול ההליך – ולראייה, פרשת התביעה עתידה להסתיים בקרוב, ופרשת ההגנה אמורה להתחיל בסמוך לאחר מכן. יש לקוות שההליך יגיע לכדי סיום בחודשים הקרובים.

           סוף דבר: הבקשה מתקבלת; מעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 14.02.23 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 36637-02-22, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, י"ז בשבט התשפ"ג (‏8.2.2023).

_________________________

23008940_C01.docx  מא

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,