1

בקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), בגדרה מבוקש כי מעצרו של המשיב 2 (להלן: המשיב; וביחד עם המשיב 1: המשיבים) יוארך בתשעים ימים החל מיום 20.1.2015, או עד למתן פסק דין בת"פ 47474-01-14 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. יצוין, כי מעצרו של המשיב 1 (להלן: אלציק) הוארך בהסכמתו.

כתב האישום

2

1.        כתב האישום אשר הוגש נגד המשיבים ביום 23.1.2014, מייחס להם עבירות של סחר בסם מסוכן, ניסיון לייצוא סם מסוכן וניסיון לסחר בסם מסוכן, הכל לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

           על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 28.5.2013, עת התגוררו המשיבים באקוודור, התקשר אלציק עם סוכן משטרתי סמוי (להלן: הסוכן), והציע לספק לו סמים מסוכנים. בהמשך לכך, בין התאריכים 8.7.2013 - 20.8.2013 התקשר אלציק בעסקה עם הסוכן, לפיה יספק לאחרון ארבעה ק"ג של סם מסוכן מסוג קוקאין, בתמורה ל-2,500 דולר לק"ג. אלציק והסוכן סיכמו כי אפי, שוטר שפעל במסווה ושיתף פעולה עם הסוכן, ישמש כבלדר בעסקה. כמו כן, ציין אלציק בפני הסוכן כי הוא והמשיב שותפים בעסקה. בנוסף, ביקש אלציק מהסוכן להעביר באמצעות אפי, שלא במסגרת העסקה האמורה, ק"ג נוסף של קוקאין מחוץ לגבולות אקוודור. ביום 25.8.2013 נפגשו המשיבים עם אפי בעיר קיטו, והודיעו לו כי המחיר לק"ג של סם עומד על 2,700 דולר, ולא 2,500 כפי שסוכם מראש. אפי הסכים ומסר לאלציק 10,000 דולר, כאשר השלושה סיכמו לשוחח במועד מאוחר יותר לצורך השלמת העסקה. כעבור יומיים, ביום 27.8.2013, נפגשו המשיבים פעם נוספת עם אפי, אשר מסר לאלציק 800 דולר נוספים, וקיבל מהמשיב תיק המכיל שלוש חבילות של קוקאין במשקל נטו של 2987.68 גרם. בהמשך, הודיע אלציק לאפי כי לא יעלה בידו לספק לו את שני הקילוגרמים הנוספים, ומסר לאפי בחזרה 2700 דולר.

הליכי המעצר

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשה נטען, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית וכן כי מעשיהם של המשיבים מקימים עילת מעצר נוכח מסוכנותם, ומתקיים בעניינם חשש ממשי להתחמקות מהליכי שפיטה או פגיעה בראיות, שכן השניים אינם מתגוררים בישראל והובאו למשפט במסגרת הליך גירוש שננקט על-ידי ממשלת אקוודור. ביום 3.4.2014, לאחר מספר בקשות דחייה מטעם באי-כוח המשיבים, הסכימו המשיבים למעצרם עד תום ההליכים, תוך שמירת זכותם לעיון חוזר. נוכח האמור, קיבל בית המשפט את בקשתה האמורה של המבקשת (מ"ת 47504-01-14, כב' השופטת ד' מרשק מרום).

3

3.        משלא הסתיים משפטם של המשיבים בתום תשעה חודשים ממעצרם, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרם בתשעים ימים נוספים. ביום 22.10.2014, קיבל השופט י' עמית את הבקשה בעניינו של המשיב (בש"פ 6813/14). בהחלטתו, ציין השופט י' עמית, כי אמנם שמיעת הראיות בתיק התעכבה, אך עמד על כך שהמשפט מתנהל עתה בקצב משביע רצון והעריך כי במסגרת הארכה שניתנה על-ידו ניתן יהיה לסיים את שמיעתם של כל עדי התביעה.

ההליך העיקרי

4.          ביום 23.1.2014 הוקרא כתב האישום, ובמעמד זה הודיעו באי-כוח המשיבים כי הייצוג טרם הוסדר, וביקשו לדחות את המענה למועד מאוחר יותר. מועד הדיון נדחה חמש פעמים נוספות, ברוב המקרים לבקשת באי-כוח המשיבים, על-מנת לאפשר להם לקבל את מלוא חומר החקירה ולעיין בו. ביום 3.7.2014 כפרו המשיבים בעובדות כתב האישום ובעבירות המיוחסות להם.

           ביום 14.7.2014 קבע בית המשפט שני ימי הוכחות מלאים בתיק – בימים 21.9.2014 ו-7.10.2014, אלא שבאת-כוחו של אלציק לא התייצבה לדיון ביום 21.9.2014, והדיון נדחה. ביום 7.10.2014, התקיים דיון כמתוכנן, במסגרתו העידו חמישה עדי תביעה. דיון הוכחות נוסף נקבע ליום 30.10.2014, ובית המשפט הורה כי במועד זה ייקבע מועד נוסף לחקירת נציגי משטרת אקוודור. במקביל, בהסכמת הצדדים, הועבר התיק לגישור. ביום 30.10.2014 נשמעה עדותו של עד תביעה נוסף. ביום 3.12.2014 התקיים דיון בבקשת המבקשת להעדת שוטרי משטרת אקוודור באמצעות וידאו קונפרנס, וביום 4.12.2014 דחה בית המשפט את הבקשה, ונקבע דיון לשמיעת עדותם של שוטרי אקוודור בפני בית המשפט ליום 25.1.2015. ביום 14.1.2015 הודיעה המבקשת לבית המשפט, כי לאחר הערכה נוספת ומקיפה של חומר הראיות שבידה, מוותרת היא על שמיעת עדי התביעה מאקוודור, ומבקשת כי בדיון הקבוע ליום 25.1.2015 יעיד עד התביעה האחרון, ומיד לאחר מכן תחל להישמע פרשת ההגנה.

הבקשה דנא

4

5.        המבקשת מציינת בבקשתה כי העיכוב בשמיעת ההוכחות נוצר בשל העיכוב בהעברת חומרי החקירה, ועקב בקשות דחייה מצד באי-כוח המשיבים. יחד עם זאת, בדיון שנערך בפני נטען, כי נוכח ויתור המבקשת על העדתם של שוטרי אקוודור, ובקשתה להחל בשמיעת פרשת ההגנה כבר בדיון הקרוב, דומה כי סיומו של ההליך יהא מהיר מהצפוי, יתכן אף בגדרה של הארכת מעצר זו. כמו כן, חזרה המבקשת על מסוכנותו של המשיב ועל החשש להימלטותו מהליכי משפט.

6.        המשיב התנגד לקבלת בקשה, תוך שהוא מדגיש כי הוא נעדר עבר פלילי, וזו לו הסתבכותו הראשונה בפלילים. כמו כן, נטען, כי יש לאבחן בין חלקו בפרשה לבין זה של אלציק, אשר לו עבר פלילי נכבד בעבירות סמים והוא שהיה היוזם והמבצע של העסקה נשואת כתב האישום, בעוד שהמשיב אך התלווה לו. כראייה לטענתו, מצביע המשיב על כך שהסוכן כלל אינו מכיר אותו, וכי למעשה חלקו בפרשה בא לידי ביטוי, כנטען, רק ביום העסקה עצמה. כמו כן, טוען המשיב כי החלטת המבקשת שלא להעיד את השוטרים מאקוודור מביאה לכרסום של ממש בעוצמת הראיות בעניינו. יחד עם זאת, המשיב מלין על החלטה זו וטוען כי מניעת עדותם של השוטרים הזרים עלולה לגרום לו לנזק ראייתי, שכן לטענתו, חקירת העדים האמורים היתה יכולה להטות את הכף לזכותו, שכן הם ראו את הפגישה עם הסוכן והיו יכולים לחזק את גרסתו שלפיה חלקו היה שולי ואין ללמוד ממנו על מעורבות בעסקה עצמה. לבסוף טוען המשיב כי בנסיבות העניין, ובשים לב לחלקו בפרשה ולהתמשכות ההליכים, יש להורות על עריכת תסקיר בעניינו שיבחן אפשרות שחרורו לחלופת מעצר.

           להשלמת התמונה יצוין, כי במועד הדיון בבקשה החלטתי על הארכת מעצרו של המשיב עד למתן החלטה בבקשה דנא.

דיון והכרעה

7.        לאחר העיון בבקשה ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. מידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב היא גבוהה. המשיב מואשם בעבירות סמים חמורות, שכרוכה בהן כמות נכבדה של סמים מסוכנים ואשר מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. בית משפט זה עמד לא אחת על כך שבעבירות כגון דא, הכלל הוא מעצר, והיוצא מן הכלל הוא שחרור לחלופת מעצר (בש"פ 1924/14 מדינת ישראל נ' זוננשוילי, פסקה 10 (24.3.2014); בש"פ 8159/13 מדינת ישראל נ' קולוש, פסקה 4 (30.1.2014), והאסמכתאות הנזכרות שם). לכך יש להוסיף את החשש הכבד המתקיים בעניינו של המשיב להימלטותו מן הדין, כאשר מרכז חייו מצוי באקוודור, שם מתגוררות בתו ובת זוגו.

5

8.        אומנם, קצב התקדמות ההליכים בתיק העיקרי עד כה לא היה מהיר במיוחד, ועל כך יש להצר. אולם נוכח החלטתה האחרונה של המבקשת שלא להעיד את עדי התביעה מאקוודור, דומה כי ההליך יבוא על סיומו מוקדם מן הצפוי. מכל מקום, בכל הנוגע לטענות המשיב באשר להחלטת המבקשת שלא להעיד את השוטרים מאקוודור – במידה וסבור המשיב כי יש בכך כדי לכרסם בתשתית הראייתית הלכאורית בעניינו, שמורה לו הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה להאריך מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים לפי סעיף 52(א) לחוק המעצרים.

           נוכח האמור, דין הבקשה להתקבל. מעצרו של המשיב מוארך בזאת בתשעים ימים החל מהיום, 20.1.2015, או עד למתן פסק דין בת"פ 47474-01-14 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏כ"ח בטבת התשע"ה (‏19.1.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15002720_L03.doc  סח