בש”פ 2846/24 – מדינת ישראל נגד אדם איטל (פורמלי),רועי שמחון
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבים: |
1. אדם איטל (פורמלי) |
|
2. רועי שמחון |
בקשה להארכת מעצר ראשונה מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 |
תאריך הישיבה: |
כ"ח באדר ב התשפ"ד (7.4.2024) |
|
|
בשם המבקשת: |
עו"ד מוחמד סראחנה |
|
|
בשם המשיב 2: |
עו"ד מוטי אזולאי |
לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרמעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). לאחר שעיינתי בבקשה, ושמעתי את בא-כוח המבקשת, הגעתי למסקנה כי לא ניתן להיענות לבקשה זו. ענייננו בפרשה במסגרתה מואשמים חמישה נאשמים בקשר למסכת אירועים במהלכה נסחטו שני אנשי עסקים (להלן: המתלוננים) על-ידי המשיב 1, אסיר המרצה ארבעה מאסרי עולם (להלן: אסיר העולם), בגין חוב נטען שלהם כלפי המשיב 2 (להלן: המשיב). חלקו של המשיב בפרשה הוא כגורם אשר על פי הנטען הניע את מהלך הסחיטה בכך שעירב את אסיר העולם בעניין, וסיפר לו על הזכות הנטענת העומדת לו כנגד המתלוננים במטרה שזה יסייע לו לממשה. יצוין כי המשיב הוא אדם נעדר עבר פלילי, אשר לא נטען כי הפעיל בעצמו אמצעי סחיטה כלפי המתלוננים (לבד מהפניה לאסיר העולם). ההליך הפלילי בעניינם של כל חמשת הנאשמים (והמשיב בכללם) מתנהל בבית המשפט השלום בבאר שבע, כאשר לעת הזו המשיב הוא היחידי שמצוי במעצר מאחורי סורג ובריח בגין הליך זה (אסיר העולם מצוי במאסר, והמשיבה הודיעה באחרונה כי אין צורך בהארכת מעצרו בתיק הנוכחי). ההליך העיקרי מצוי עדיין בתחילתו, בעיקר בשל ניסיון הידברות והליך גישור שלא צלח. רק לאחרונה ניתנה תשובת המשיב לכתב האישום, ותשובתו של אסיר העולם טרם ניתנה (ואמורה להינתן היום). המשיב מצוי במעצר לראשונה בחייו מזה כתשעה וחצי חודשים, כאשר מספר בקשות להעברתו לחלופת מעצר נדחו, תוך שנקבע כי החלופות שהובאו והמפקחים שהוצעו אין די בהם על מנת לאיין את מסוכנותו והחשש לשיבוש מצדו.
עיינתי בתסקירי שירות המבחן בעניינו של המשיב, כמו גם בהחלטות שניתנו בהליך המעצר, והתרשמותי היא שהגם שכתב האישום אכן מלמד על מסוכנות ממשית ויתכן שגם על חשש לשיבוש הליכי משפט, אשר הצדיקו את החלטות המעצר שהתקבלו בשעתו בעניינו של המשיב, הרי שעתה, משחלפו תשעת החודשים עליהם הורה המחוקק כתקופת הזמן במסגרתה אמור ההליך לבוא לידי סיום, השתנתה נקודת האיזון. וזאת יש לזכור, קביעת המחוקק בסעיף 61(א) לחוק המעצרים לפיה "נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים[...], ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה"איננה חסרת משמעות, גם בהינתן סעיף 62(א) לחוק המעצרים, המקנה לשופט בית המשפט העליון סמכות להאריך את המעצר מעבר למפרק הזמן האמור. קביעת המחוקק בסעיף 61(א) לחוק המעצרים תוחמת את משך הזמן הנורמטיבי המקסימאלי לקיומו של הליך פלילי בו מצוי אדם במעצר, ומעמידה אותו על תשעה חודשים. משחולפת תקופה זו, מחובתנו, טרם מתן החלטה בדבר הארכת המעצר, לבחון מחדש את מכלול נסיבות העניין,תוך ביצוע איזון שונה בין השיקולים המתנגשים, על דרך של מתן משקל מוגבר להתארכות המעצר מעבר לפרק הזמן הנורמטיבי שנקצב בחוק.
ודוק, תוצאת האיזון המחודש אינה בהכרח מתן הוראה על העברה לחלופת מעצר, כשם שאין היא בהכרח המשך המעצר מאחורי סורג ובריח. כפי שציינתי בעניין אחר, בו נטען שסטינו מדרכי קודמינו שיחסו חשיבות לעמידה קפדנית בלוחות הזמנים שנקצבו בחוק, "אז כהיום, כל מקרה נבחן לנסיבותיו, בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים. כלל גורף, כאילו התמשכות ההליך, כשלעצמה, מצדיקה התעלמות משיקולים חשובים כדוגמת מסוכנות לשלום הציבור וחשש לשיבוש הליכי משפט אינו מקובל כיום, ולא היה מוכר גם בעבר" (בש"פ 3757/21 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 10 (8.6.2021)).
בנסיבות המקרה דנן, ותוך הידרשות למכלול מאפייניו של המשיב, סברתי כי תוצאתו של האיזון המחודש בתום תקופת תשעת החודשים היא שיש להורות, בעת הזו, על העברת המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני, וזאת גם בחלופה שאיננה מושלמת. כך, בשים לב למאפייני המשיב, לעובדה שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, ובהינתן שעל פי התסקירים הגם שיש לו היכרות עם גורמים עבריינים (כפי שניתן ללמוד גם מכתב האישום), אין אינדיקציה למעורבות מצדו בפעילות פלילית (למעט כמובן המיוחס לו בכתב האישום). בשים לב לכל אלה, כמו גם לטיב מעורבותו בפרשיה הנוכחית, סברתי כי באיזון שבין הימשכות המעצר מעבר לתקופה הנקובה בחוק לבין המסוכנות והחשש לשיבוש הקיימים במקרה זה, ניתן להסתפק בחלופה של מעצר בפיקוח אלקטרוני שתתבסס על חלופות הפיקוח שהוצעו בעבר (וזאת גם אם אקבל את התרשמות שירות המבחן כי המשיב נוטה להפחית ממידת מעורבותו ומתקשה להעמיק התבוננות בדפוסי התנהגותו, וכי מערך הפיקוח שהוצע אינו הרמטי).
לאור זאת, מתבקש בית המשפט השלום בבאר שבע לקיים דיון בעניינו של המשיב עד ליום 9.4.2024 (ועד בכלל), ולהורות על העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית הוריו שבבאר שבע. המפקחים ייבחרו על ידי בית משפט השלום מבין אלה שהוצעו או יוצעו על ידי המשיב, לפי מיטב התרשמותו (ובכלל זה, ככל שימצא לנכון, חקירת המפקחים המוצעים, או חלקם, על ידי בית המשפט). התנאים להעברה למעצר בפיקוח אלקטרוני ייקבעו על ידי בית משפט השלום לפי מיטב שיקול דעתו.
מנהלת הפיקוח האלקטרוני מתבקשת לבחון את מקום מעצר הבית המוצע ולהעביר חוות דעתה בדבר היתכנותו בטרם קיום הדיון שלעיל.
מעצרו של המשיב יוארך עד החלטה אחרת בבית המשפט השלום בבאר שבע.
ניתנה היום, כ"ח באדר ב התשפ"ד (7.4.2024).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
24028460_Y03.docx אב