בש”פ 3834/24 – אמיר טוויל,אחמד טוויל,מוחמד טוויל,מרואן טוויל נגד מדינת ישראל
|
בבית המשפט העליון |
|
לפני: |
|
|
נגד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י' מינטקביץ) מיום 15.4.2024 בשה"ת 55559-12-23 |
|
תאריך הישיבה: |
ז' באייר התשפ"ד (15.5.2024) |
|
בשם העוררים: |
עו"ד רמי עותמאן |
|
בשם המשיבה: |
עו"ד לינור בן-אוליאל |
המסוכנות הנשקפת מהעוררים אינה ממוקדת אך כלפי המתלונן. גם האינטרסים של המתלונן אשר לפי הטענה נפגש חדשות לבקרים עם העוררים הם לוטים בערפל. על כן גם בחלוף שישה חודשים מאז האירוע, נוכח אפיונן של העבירות המיוחסות לעוררים, אין הצדקהבשינוי תנאי מעצרם, נכון למועד זה. ודאי נוכח הערת בית המשפט–בה לא מצאתי פגם –שלולי שחרורם בהליך המעצר עובר להגשת כתב האישום נגדם, קרוב לוודאי שהיו נתונים במעצר מלא מאחורי סורג ובריח.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ז' באייר התשפ"ד (15.5.2024).
|
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
24038340_N01.docx שח
