1

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת במ"ת 32809-07-21 מיום 16.8.2021 (כב' השופטת יפעת שיטרית), במסגרתה נקבע כי ישנן ראיות לכאורה בעניינם של שני העוררים.

לאחר ששמע את הערות בית המשפט, הודיע בא-כוח העוררים כי לא יעמדו על הערר בעניינו של העורר 2. לפיכך, הערר בעניינו של עורר 2 נדחה, ונותר לפניי רק ערר בעניינו של העורר 1.

2

כתב האישום מייחס לעורר 1 (הנאשם 4 בכתב האישום), עבירה של סחיטה באיומים (לפי סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977), לפיה דרש מאדם בשםמוחמד אבו דובאי(להלן: אבו דובאי)את פרטי כרטיס האשראי שלו על מנת לשכור רכב, ואבו דובאי מסר לו את הפרטים בשלל חששו מהעורר 1. ואולם, בחומר הראיות אין כל אינדיקציה ביחס לשאלה מה היה הטעם שהניע את אבו דובאי למסור את פרטי כרטיס האשראי שלו: לפי חומר הראיות, ייתכן שעשה זאת מהטעם המנוי בכתב האישום – דהיינו, שאוים על ידי העורר 1, אך ייתכנו גם הסברים אחרים, כגון שמסר את פרטי כרטיס האשראי מרצונו החופשי; שעשה כן כנגד תמורה ששולמה לו; שרומה למסור את הפרטיםוכיו"ב. כל שקיים בחומר הראיות הוא עדותו של אבו דובאי כי מסר את פרטי כרטיס האשראי לעורר 1, וכי כיום, דהיינו בעת החקירה, הוא מפחד שיאונה לו רע אם יגלה עניין זה למשטרה– הא ותו לא.

במצב דברים זה, אין בחומר הראיות בסיס של ממש לאישום כי פרטי כרטיס האשראי נמסרו על ידי אבו דובאי לעורר 1 בעקבות שימשו באיומים או אמצעי הטלת אימה אחרים על ידו. ממילא אין בסיס בראיות להאשמת העורר 1 בעבירה של סחיטה באיומים (למען הסר ספק, יובהר כי זהו האישום היחיד נגדו בכתב האישום).

בהינתן האמור, דהיינו כאשר אין ראיות לכאורה ביחס לאישום המיוחס לעורר 1, אין מנוס מלהורות עד ביטול החלטתו של בית המשפט קמא בעניינו, ועל שחרורו ללא כל תנאי.

לפיכך, הערר בעניינו של העורר 1 מתקבל, והוא משוחרר בזאת, תוך ביטול כל התנאים המגבילים שנקבעו בעניינו בהחלטת בית המשפט קמא.

          ניתנההיום, ‏כ"זבתשריהתשפ"ב (‏3.10.2021).

_________________________

21062330_Y02.docx  מח

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,