בשם העותר:                       עו"ד אלדיןאגבאריה

בשם המשיבה:                    עו"ד סיגל בלום

1.        לפניי עתירה שלישית במספר לגילוי ראיה חסויהלפיסעיף 44 לפקודתהראיות [נוסחחדש], התשל"א-1971. עתירה זו הוגשה לאחר שעתירות קודמות בנדון נדחו על-ידי בית משפט זה.

2.        ביום 7.3.2023 הגיש העותר עתירה לגילוי ראיה אשר נדונה בפני השופט ע' גרוסקופף(בש"פ 1928/23); להלן: העתירה הראשונה)). בעתירתו, ביקש העותר כי בית משפט זה יגלה את זהותו של האדם שמסר לגורמי הביטחון את המידע המודיעיני המוזכר באחת הפרפראזות שהוגשו לבית המשפט המחוזי (להלן: הפרפראזה). ביום 28.3.2023 התקיים דיון בעתירה, אשר במסגרתו הוצג החומר החסוי לפני בית המשפט במעמד צד אחד, ושבסופו חזר בו העותר מעתירתו.

3.        ביום 19.6.2023 הגיש העותר עתירה נוספת לגילוי ראיה זהה במהותה, שנדונה לפני השופט י' עמית, ושבגדרה נטען כי יש להורות למשיבה לגלות האם מקור המידע המודיעיני המוזכר בפרפראזה אנושי אם לאו (בש"פ 4671/23; להלן: העתירה השנייה)). ביום 9.7.2023 מחק בית המשפט את העתירה, מן הטעם שלא נמצא "הבדל מהותי" בין העתירה הראשונה לבין העתירה השנייה; ולנוכח הבהרתו של השופט גרוסקופףבמסגרת הדיון בעתירה הראשונה, שלפיה קיימות סיבות המצדיקות את אי-גילוי המידע המבוקש. כן, צויין, כי אף לגוף הדברים – "סיכויי העתירה היו קלושים שבקלושים".

4.        עתה מונחת לפניי, כאמור, עתירה שלישית בנדון, לגילוי הראיה, שעניינה הפעם בשאלה האם מקור המידע המודיעיני האמור אנושי; וככל שאינו אנושי – להורות על גילוי מקור המידע. העותר מבסס את עתירתו, בעיקרו של דבר, על כך שלאחר מחיקת העתירה השנייה, נדחתה בקשתו להגשת הפרפראזה כראיה על-ידי בית המשפט המחוזי. ואולם, מאז החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי, הודיעה המשיבה כי היא מסכימה לבקשת העותר להגשת הפרפראזה כראיה, ולפיכך טיעונו הנ"ל של העותר– מתייתר.

           אם כן, כאמור, עתירה זו זהה במהותה לעתירות הקודמות אשר הוגשו בעבר, ולמעשה, מדובר בבקשה לעיון מחדש בהחלטות הקודמות, ללא הנחת תשתית המצדיקה זאת, ודינה להידחות על הסף.

5.        העתירה נדחית אפוא בזאת.

           ניתנה היום, ‏ו' בתשרי התשפ"ד (‏21.9.2023).

_________________________

23066880_R03.docx  מה

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,