1.              בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 30.11.2023, בעמ"ת 52757-11-23 (השופטת מ' ליפשיץ פריבס), בגדרה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, מיום 23.11.2023, במ"ת 4784-11-23 (השופט ח' פס), בגדרה הורה בית המשפט על מעצר המבקש, בפיקוח אלקטרוני, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.              המבקש מעולם לא הוציא רישיון נהיגה. למרות זאת, פעם אחר פעם הוא נתפס כאשר הוא נוהג בכלי רכב, תוך יצירת סכנה למשתמשי הדרך. בכתב האישום נשוא ההליך דנן, מתואר, כי ביום 6.11.2023, נהג המבקש ברכב מנועי חשמלי, ולא ציית לאור אדום; כל זאת, תוך שהוא פסול מנהיגה בגין הליך מ"ת 2391-08-23 (להלן: ההליך הקודם); כאשר הוא בלתי מורשה לנהיגה, כמתואר; וכן ללא רישיון רכב, וללא ביטוח רכב. בסמוך לביצוע העבירה נעצר המבקש; בעת ביצוע העבירה, נכחה לצידו של המבקש רחל שטרית, בת זוגתו.

3.              ביום 7.11.2023, הוגשה בקשה להארכת מעצרו של המבקש לצרכי חקירה, במסגרת הליך מ"י 2257-11-23 (השופט נ' מהנא); בדיון שהתקיים באותו יום, דחה בית משפט השלום את הבקשה, והורה על שחרורו של המבקש ל'מעצר בית' בפיקוחה של רחל.

4.              ביום 9.11.2023, הוגש נגד המבקש כתב אישום, ולצדו בקשה למעצרו בפיקוח אלקטרוני עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, היא הבקשה נשוא דיוננו. בדיונים שהתקיימו בימים 9.11.2023, 11.12.2023, ו-15.11.2023, התבקשו דחיות מצד ההגנה, בשל נסיבות הקשורות בייצוגו של המבקש; מנגד, נציגי המשיבה (להלן: המדינה), התנגדו לדחיות, ועמדו על כך שהמפקחת שנקבעה אינה מתאימה למשימת הפיקוח על המבקש, משום ששהתה לצידו בעת ביצוע העבירה, תוך הפרה של תנאי השחרור בהליך הקודם, שאף במסגרתו מונתה כמפקחת.

5.              ביום 16.11.2023, התקיים בבית משפט השלום דיון לגופה של הבקשה, במסגרתו נקבע כי "האמון שניתן ליתן [במבקש] הוא דל. [המבקש] מפר באופן גס את החלטות בית המשפט..."; באשר לחלופת מעצר הבית, דחה בית המשפט השלום אפשרות זו, בין השאר, בשל קביעתו כי רחל אינה מתאימה לפיקוח, וכך גם שני מפקחים אחרים שהוצעו. בנסיבות אלו, הורה בית משפט השלום על הכנת חוות דעת לצורך בחינת היתכנות איזוק אלקטרוני, וכן קבע כי בפרק הזמן עד שתוגש חוות הדעת, יֵעצר המבקש מאחורי סורג ובריח. ערר שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על החלטה זו, בנוגע לפרק הזמן האמור - התקבל, ועל כן שהה המבקש ב'מעצר בית', חלף השמתו במעצר מאחורי סורג ובריח, וזאת עד ליום 23.11.2023.

6.              ביום 23.11.2023, התקבלה חוות הדעת, לפיה האיזוק האלקטרוני ישים בכפוף להסדרת כמה תנאים, ובהתאם, ניתנה החלטתו המשלימה של בית משפט השלום, לפיה המבקש ישהה במעצר בפיקוח אלקטרוני עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ערר שהגיש המבקש על החלטה זו לבית משפט המחוזי, נדחה ביום 31.11.2023, בהחלטה מפורטת ומנומקת.

7.              מכאן הבקשה שלפני, בגדרה טוען המבקש כי יש להעתר לבקשתו 'מטעמי צדק', ולאור "שאלת מעמדו של מעצר בפיקוח אלקטרוני". לגופו של עניין, חוזר המבקש על טענותיו, שהועלו לפני בית המשפט המחוזי, לפיהן ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים בפיקוח אלקטרוני שגויה, וזאת הן מהטעם שמדובר בעבירת תעבורה, והן מהטעם שלא התקיימו בעניינו נסיבות המצדיקות את השבתו למעצר, בחלוף שבעה עשר ימים, מבלי שהוגש ערר על ההחלטה 'המקורית' של בית משפט השלום, בשלב מעצר הימים, לשחררו לחלופת 'מעצר בית'.

דיון והכרעה

8.              לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות על הסף, ללא צורך בתשובה מטעם המדינה. כידוע, רשות לערור לבית משפט זה ב"גלגול שלישי", תינתן במשורה, רק בהימצא שאלה עקרונית או נסיבות מיוחדות (בש"פ 5879/21 סלמן נ' מדינת ישראל (30.8.2021)).לא מצאתי כי ענייננו נמנה עם מקרים אלה.

9.              אבהיר, כי אמנם, צודק המבקש, כי "לא בנקל יורה בית המשפט על מעצרו של נאשם שכבר שוחרר ממעצר" (בבש"פ 8015/09 קוניוף נ' מדינת ישראל, פסקה 28 (20.10.2009)). ואולם, לצד כלל זה, שהגיונו בצִדו, נאמר לא פעם כי: "כלל זה אין פירושו כי כל אימת שחשוד לא נעצר בשלב מעצר הימים, לא ניתן לעצרו או להטיל עליו תנאים מגבילים לאחר שהוגש כתב אישום" (בש"פ 7813/20 פלוני נ' מדינת ישראל (12.11.2020)). בעניין דנן, בחן בית משפט השלום לעומק את הבקשה למעצר עד תום ההליכים; את ההפרות הגסות של תנאי השחרור בהליך הקודם, כמו גם את עברו התעבורתי המכביד עד מאוד של המבקש. בית משפט השלום לא מצא לנכון להתחשב בימים בהם שהה המבקש בחלופת מעצר, משום ש"מלכתחילה הבקשה שהוגשה לביהמ"ש על ידי המבקשת היא בקשה למעצר באיזוק אלקטרוני ובכל שלושת הדיונים שהתקיימו [...] התבקשו פעם אחר פעם דחיות מצד ההגנה, כאשר נציגי המבקשת מתנגדים לדחיות ועומדים על כך שהמפקחת [...] אינה מתאימה לפיקוח". בהחלטה זו, התחומה לדל"ת אמותיו של העניין שעל הפרק, אין כל הצדקה להתערב ב"גלגול שלישי".

           עוד מצאתי לנכון להעיר, כי בחינת מצב העניינים, מלמדת כי ספק אם היה מקום להורות על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר מלכתחילה, בתנאים שהוצגו. ואולם, משבחרה המדינה שלא להגיש ערר במסגרת הליך מעצר הימים - ואין לזקוף זאת לחובתה - הרי בדין קבעו בתי המשפט השלום והמחוזי את שקבעו, שהרי כאשר במסוכנות קונקרטית עסקינן - אין מנציחים טעות בטעות.

10.           סוף דבר, הבקשה נדחית בזאת.

           ניתנה היום, ‏א' בטבת התשפ"ד (‏13.12.2023).

_________________________

23086200_O01.docxרא