1

בפניי בקשה לאסור פרסום שמה של הנאשמת בנימוק כי לפרסום העונש תהיה השלכה ישירה על בתה בת ה-13, אשר עלולה להיפגע מפאת המצב אליו נקלעה בעל כורחה.

לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים בסוגיה הוגשה בקשה על ידי צד ג' (ידיעות אחרונות בע"מ וירון ירקוני) להצטרף להליך זה.

עיינתי בבקשה, שמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בפסקי הדין שצוטטו על ידי ב"כ הנאשמת והגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

המדובר בבקשה כללית וסתמית ונימוקיה הינם רלבנטיים לטיעונים לעונש ולתוצאות הענישה ולא לבתה של הנאשמת.

מעבר לכך, לא מצאתי כל עילה על פי דין שלא לפרסם את שמה של הנאשמת, בייחוד כאשר בתיק זה כבר ניתנה הכרעת הדין וכל ההליכים היו גלויים, ואף שמה של הנאשמת מופיע בהכרעת הדין.

עיינתי בעפ"ג 45662-07-11 ממנו עולה כי בית משפט דחה את הבקשה לאסור את פרסום שמה של הנאשמת:

2

"...לאחר שעיינו בפסק הדין, שניתן בעקבות דיון שהתנהל בדלתיים פתוחות, ובבקשה לאסור על פרסום שמה של המערערת על נימוקיה, הגענו למסקנה כי אין מקום לאסור את פרסום שמה של המערערת...".

מכל הנימוקים הנ"ל, הנני דוחה את הבקשה.

משדחיתי את הבקשה מתייתר הדיון בבקשת צד ג'.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ד, 05 מאי 2014, בהעדר הצדדים.