1

העניין שבפני, בקשה למתו צו למניעת הטרדה מאיימת.

לפי המתואר בבקשה, המבקשת נוהגת להגיע לבניין בו מתגוררים המשיבים, על מנת להאכיל חתולי רחוב (לאור מנהג הנהוג על ידה, שכן עד לפני כשנתיים התגוררה בסמוך), כאשר בפעם האחרונה בה הגיעה להאכיל חתולים בבניין נתקלה בתגובה עוינת מצד המשיבים, תוך שלטענתה התבצעה פעילות של אלימות מילולית ואיום באלימות פיזית.

לאחר בחינת טענות המבקשת (אצטט מדבריה:"אני ממשיכה לטפל בכמה חתולי חצר ליד הבתים הקרובים לביתו של הזוג לסרי, ונמצאת תקופות בקרבת הבית שלהם"), דינה של הבקשה להידחות.

עם כל הכבוד הראוי להתנהגותה של המבקשת, המביעה דאגה וטיפול בחתולי רחוב, התנהגות הראויה לציון לטובה, איני סבור כי התנהגות המשיבים יש בה משום הטרדה. הם אינם יוצאים מעורם, אינם מגיעים אל המבקשת, אלא המבקשת היא אשר מגיעה לקרבת ביתם של המשיבים, ומבצעת בחזית ובחצר הבניין בו הינם מתגוררים, פעולות שאינן לרוחם.

2

עם כל ההבנה שאפשר לגלות כלפי המבקשת, זאת אינה הטרדה מאיימת, המבקשת היא המגיעה לפתח ביתם, להאכלת חתולי רחוב - פעילות שיש עמה לכלוך, מטרד היגייני וכיו"ב, ומבוצעת בניגוד לרצונם (גם אם מדובר בבית משותף, לא יעלה על הדעת לבצע פעולות שכאלה מצד מי שאינו מתגורר בבית המשותף, ללא הסכמת כל הדיירים).

אם חוששת המבקשת לשלומה, תתכבד ולא תגיע למקומות בהם פעילותה אינה רצויה ואינה מקובלת, ואינה רצויה על ידי מי שיש לו זכות קניינית, ולו לגבי חלק מן המתחם אליו היא מגיעה, אין צורך בצו מניעת הטרדה כאשר כל מגע אשר נוצר הינו ביוזמת המבקשת, ובביתם/הבניין בו מצויה דירתם של המשיבים.

רק מתוך התחשבות במבקשת, איני עושה צו להוצאות.

הבקשה נדחית. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ז, 11 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.