1

1)         ענייננו בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק"), שהגיש המבקש נגד המשיבה.

2)         עם הגשת הבקשה ביום 10.9.14 התקיים דיון לפניי במעמד צד אחד, ובתום הדיון, לאחר עיון בבקשה ושמיעת דברי המבקש, ניתן צו במעמד צד אחד האוסר על המשיבה בין היתר, לאיים, להטריד, לבלוש, לעקוב, לפגוע בפרטיותו או בשלוות חייו של המבקש. כמו כן, נאסר על המשיבה להתקרב לרכבו של המבקש או לכל רכוש אחר שלו. דיון במעמד שני הצדדים התקיים ביום 14.9.14. המבקש הגיש לבית המשפט ביום 15.9.14 הודעה בה טען בין היתר בדבר מעשי נזק שביצעה המשיבה וכן צירף אישור של שכנים המתיר לו שימוש במחסן שהוא רכוש משותף בבניין בו מתגוררים המבקש והמשיבה.

3)         לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון לפניי, לאחר שהתרשמתי מדבריהם, לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח לפניי, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, לא שוכנעתי כי קיימת תשתית מבוססת ומשכנעת שיש בה לבסס עילה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת. העובדה כי שני הצדדים הגישו תלונות הדדיות במשטרה אין בה דיה כדי להעיד על קיומה של עילה למתן צו מכוח החוק האמור, וממילא לא הונחה לפני בית המשפט תשתית משכנעת למתן צו כאמור.

2

4)         מהתרשמותי לפי התמונה הכוללת שהונחה לפניי, מדובר בסכסוך בין שכנים על רקע אזרחי, בין השאר נוכח מחלוקות ביניהם לעניין השימוש ברכוש המשותף שהוא המחסן [ראו מוצג מש/1] וכן מצלמות אבטחה שהתקינה המשיבה על רקע גרימת נזק לרכוש שלה, בעיקר לרכבה, כטענתה [ראו מוצגים מש/3-מש/6] ואשר ייחסה למבקש. לעניין המחסן, המבקש צירף להודעתו מיום 15.9.14 בין היתר, מסמך מיום 26.7.13 עליו חתומים דיירים אשר מתירים לו שימוש בשטח רכוש משותף כמחסן. ברם, במועד הדיון מיום 14.9.14 הגישה המשיבה מסמך מיום 3.9.14 [מוצג מש/1] עליו חתומים דיירים בבניין ובו פונים לעיריית בית שמש בכדי שתפנה את המבקש לאלתר מהמחסן נוכח סיכונים שמצביעים עליהם במכתב האמור.

5)         דומה כי בנסיבות אלו, אין הפתרונים לסכסוך כגון-דא במסגרת הסמכויות שבחוק מניעת הטרדה מאיימת.

6)         אשר על כן, מהטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית והצו הארעי שניתן ביום 10.9.14 - מבוטל.

המזכירות - להמציא החלטתי זו לצדדים בדרך המקובלת.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ה, 28 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.