1

המבקש נוהג להתייצב בבית-המשפט באופן תדיר ולהגיש בקשות שונות, בין השאר, בקשות לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת תשס"ב - 2002, וזאת נגד שופטים ועובדי ציבור בבית-המשפט בשל פעולותיהם במסגרת תפקידם, עתים תוך שימוש בלשון בלתי מכובדת, וזאת בהעדר כל עילה לפי חוק זה ובאופן הגורם טרדה וטרחה רבים, בזבוז זמן שיפוטי, זמן מנהלי ומזכירותי, וזאת על חשבון המשאב הציבורי היקר המוקצה לטובת כלל הציבור.

כך, למשל:

2

בתאריך 9.5.18 הגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת נגד נושאת משרה שיפוטית במסגרת תפקידה (ה"ט 19844-05-18).

בו ביום נמסרה החלטה כי לא יתקיים דיון בבקשה בהעדר עילה, ולאחר מכן נמסרה החלטה שיפוטית נוספת, שלפיה התיק ייסגר וכי "המשך בקשות מסוג זה יביא בעתיד למתן הוראה כי לא תתקבלנה בקשות כלשהן מאת המבקש במזכירות בתי המשפט".

המבקש ערר על החלטה זו, ובתאריך 17.5.18 החליט בית-המשפט המחוזי הנכבד לדחות את הערר בקובעו, כי "לסיכום, אין כל ספק כי בעניין הנדון לא מתקיימות העילות המפורטות בחוק...לפיכך לא היה מקום להגשת הבקשה וצדק בית משפט קמא כאשר דחה את הבקשה" (ע"א 36889-05-18).

נוכח פניות נוספות של המבקש, החליט בית-המשפט המחוזי הנכבד למחוק את בקשתו במסגרת הערעור, לאחר שקבע, כי "חוזר המבקש ומגיש לא פחות מחמש בקשות, כולן בלשון משתלחת, מבישה, פוגענית, בוטה ומאיימת כלפי גורמים שונים..." (החלטת יום 24.6.18).

בתאריך 13.6.18 הגיש המבקש בקשה נוספת נגד נושא משרה שיפוטי ביחס להחלטותיו במסגרת עבודתו (ה"ט 31725-06-18).

בו ביום נמסרה החלטה, שלפיה "מדובר במי שפונה שוב ושוב בתיקים סגורים ומטריד את מערכת בתי המשפט בבקשות בלתי רלבנטיות ומנוסחות בלשון בלתי ראויה, על כן ניתנות בעניינו החלטות רבות על ידי גורמים שיפוטיים. הפונה אינו יכול להגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בשל החלטות שיפוטיות שניתנות בעניינו...".

בתאריך 2.7.18 הגיש בקשה נוספת - שוב תוך שימוש בלשון בוטה ובלתי מכובדת. וכן הגיש בקשה לצו הגנה (5241-07-18).

בתאריך 3.7.18 הגיש בקשה נוספת (ה"ט 8045-07-18) ולאחריה אף בקשות פסלות תוך שימוש בלשון בלתי מכובדת.

3

במסגרת תיקים נוספים (4242/07, 13793-06-14, 19844-05-18) נמסרה בתאריך 4.6.18 החלטה שיפוטית, שלפיה מדובר בתיקים סגורים "וחרף זאת ממשיך הפונה ומטריד את מערכת המשפט שוב ושוב בפניות חוזרות ובלתי רלבנטיות גם בתיקים אלה. הפניה תושב לפונה ללא כל טיפול, תוך שניתנת לו התראה נוספת ואחרונה כי פניות נוספות כאלה תבאנה להטלת הוצאות...".

גם לאחר מכן, המשיך המבקש להגיש בקשות שונות ומשונות כנגד משיבים שונים, חלקם אינם קשורים לתיקים המדוברים עם תוכן בוטה ובלתי רלוונטי.

היום הגיש בקשה נוספת נגד עובדת ציבור בבית משפט זה ונושאי משרה שיפוטית בשל תפקידם, צירף לו נספח בלתי רלוונטי לחלוטין (ה"ט 30930-07-18).

ועוד כהנה וכהנה.

כל בקשה שכזו, גוזלת זמן שיפוטי, זמן מזכירותי ניכר, יוצרת טרדה, מובילה לבזבוז משאב ציבורי יקר ערך, ביחס לבקשות סרק הכוללות דברי בלע טורדניות.

על כן, בהתאם לסמכותי בסעיף 75 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, נוכח העדר עילה, העדר רלוונטיות והאזהרות השיפוטיות שנמסרו למבקש, אני מורה כדלקמן:

א. מזכירות בית-משפט השלום ברמלה לא תקבל ולא תטפל בבקשותיו של המבקש בבית-משפט זה במסגרת ההליכים שבכותרת, אלא תשיב את בקשותיו של המבקש ריקם.

ב. מזכירות בית-משפט השלום ברמלה לא תפתח, לא תקבל ולא תטפל בבקשותיו החדשות של המבקש לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, אם נרשם, כי המשיבים בבקשה הם נושאי משרה שיפוטית או עובדי ציבור העובדים בבית-משפט רמלה.

המזכירה הראשית תוודא יישום החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ח, 12 יולי 2018, בהעדר הצדדים.

4