1

המבקשת בעצמה ומר עומר נפתלי נציג הבטחון של קופת חולים כללית

המשיב בעצמו ואביו מר שמשון דרורי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ביהמ"ש, מזה מספר רב של פעמים, מתרה במשיב שיתן למבקשת להשלים תשובותיה עד תום. ביהמ"ש מזהיר את המשיב כי אם ימשיך להכנס לדבריה של המבקשת, בזה תסתכם חקירתו הנגדית, על כל המשמעויות הנובעות מכך.

ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"ז, 22/02/2017 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

2

החלטה

לפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בהתאם לסעיף 4 לחוק למניעת הטרדה מאיימת.

המבקשת הינה מנהלת אדמיניסטרטיבית של מרפאה של קופת חולים כללית "שועלי" ברעננה.

על פי הבקשה, ועדותה של המבקשת מיום 16.2.17, ביום 14.2.17, לאחר שהמרפאה נסגרה, נכנס המשיב, מטופל המוכר לצוות הרפואי במרפאה, למרפאה, על מנת לבקש מרשמי המשך לתרופות נרקוטיות, תרופות אליהן מכור המשיב. הוא עלה לחדרי הרופאים, בקש מרשם, ולאחר שסירבו להנפיק מרשם, הסבירה לו המבקשת שהוא יצטרך להגיע רק לרופאה המטפלת שלו, אצלה ניתן לקבל מרשמים במינון ובמידה המספקת.

המשיב התחיל לצעוק ולקלל ולאחר מכן המבקשת הלכה לביתה. בהמשך, בתה של המבקשת התקשרה אליה, ואמרה לה שהמשיב התקשר לטלפון הנייד שלה, דבר על תוצאות בדיקה, לכאורה, של המבקשת, ומשהבת אמרה לו שלא מדובר במבקשת, הוא קילל ודיבר "שטויות".

לאחר מכן, המשיב החל להתקשר למבקשת, לטלפון הנייד הפרטי שלה, היא בקשה ממנו להפסיק להתקשר, היא זיהתה בוודאות שמדובר במשיב, והוא גם אמר לה את שמו. המבקשת סגרה את הטלפון ולא ענתה לו יותר, שכן הוא התקשר משיחה מזוהה, אולם המשיב החל להתקשר לבעלה של המבקשת וטען בפניו כי בידו תמונות של המבקשת בעירום ועוד טען כי המבקשת מקיימת יחסי מין עם גברים וכי יש לו תמונות שלה. הוא המשיך להתקשר לבעלה של המבקשת, גם לאחר שהבעל טען שהוא מטריד אותו.

באותו היום, אחר הצהרים, הגיע המשיב למרפאה יחד עם אמו, השתולל במרפאה, סטר לאמו, ומשהגיע אביו, הוא ירק לעברו. המבקשת הגישה תלונה במשטרת כפר סבא.

בדיון היום לפני שמעתי בקשב רב את גרסתו של המשיב, ואני קובע כי יש בה ראשית הודאה ואף מעבר לכך, ויש בה כדי לחזק ולסייע לגרסת המבקשת.

3

המשיב אישר כי הגיע למרפאה המדוברת על מנת לקבל מרשמי המשך נרקוטיים; המשיב אישר כי הוא טעון על הגורמים הרפואיים במרפאה, שכן, לטענת, אובחן בטעות כחולה סרטן וכתוצאה מטיפול רפואי רשלני, התמכר לתרופות נרקוטיות; המשיב אישר כי התקשר לטלפון הנייד של המבקשת, לאחר שעות העבודה, אם כי טען כי מדובר בטלפון "של העבודה" וזכותו להתקשר למבקשת, כמו שמתקשרים לעובדים סוציאליים לאחר שעות העבודה; המשיב אישר כי שוחח עם בתה של המבקשת בטלפון; הוא גם אישר כי שוחח עם בעלה של המבקשת בטלפון. דבריו אף קשרו עצמו לעניין החדירה לפרטיות של המבקשת, כאשר יותר מרמז במהלך הדיון שמתקיים קשר "בעייתי" בין המבקשת לבין מנהל הסניף, וגם משאלה שהפנה למבקשת עולה כי התעניין בעניינים שהפרטיות יפה להם בקשר למבקשת.

באלה הדברים, אני קובע כי המבקשת הרימה את נטל הראיה המונח על כתפיה והוכיחה כי בהתנהגותו של המשיב במרפאה, וכן בכך שהתקשר לטלפון הנייד הפרטי שלה לאחר שעות העבודה, שוחח עם בתה ושוחח עם בעלה, כשבמהלך השיחה העלה נושאים הנוגעים לפרטיותה, הרי שהמשיב הטריד אותה והתנהג בהתנהגות מאיימת כלפיה - התנהגות שנותנת בסיס לחשש שהוא יסכן אותה גם בעתיד.

לאור האמור לעיל, ומשנמצאה חלופה הולמת על ידי הגורמים בקופת חולים כללית למתן מענה רפואי לצרכיו של המשיב (הפנייתו למרפאה חלופית בהרצליה או התנאת הגעתו למרפאה בליווי מבוגר, שאינה אמו), אני קובע כי הצו שניתן במעמד צד אחד ביום 16.2.17 על ידי כב' השופט מיכאל קרשן יעמוד בתוקפו למשך 6 חודשים מהיום, כאשר לעניין סעיף ה' לצו, אני קובע כי נאסר על המשיב להמצא במרחק של 500 מ' מדירת מגוריה של המבקשת ומהמבקשת עצמה, למעט זאת שיותר לו להגיע למרפאת קופת חולים כללית "שועלי" ברעננה, בלווית מבוגר מעל גיל 18, שאינה אמו.

ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"ז, 22/02/2017 במעמד הנוכחים.