1

בפניי בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק").

מעיון בבקשה, ומשמיעת המבקש בדיון במעמד צד אחד שקיימתי, עולות העובדות הבאות:

בשל איומים נטענים מצד משיב מס' 1 (להלן: "א") הגיש המבקש לבית משפט זה ביום 11.8.13 בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת (ה"ט 16196-08-13). הבקשה נדונה על ידי השופט רטנר, ובמסגרת הדיון בה הגיעו המבקש וא להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין.

ביום 11.9.14 הגיש המבקש נגד המשיבים ונגד חברת ... (להלן: "החברה") תובענה בדרך של המרצת פתיחה.

ביום 6.11.14 הגישו המשיבים והחברה, באמצעות בא כוחם, בקשה לסילוק התובענה על הסף. לבקשה צרפו המשיבים העתק של פרוטוקול והחלטה בה"ט (שלום כפר סבא) 13978-06-12 דניאל רובינשטיין נ' א י. בסעיפים 49-50 לבקשה נטען כי המשיב באותו הליך, ששמו א י, הוא המבקש, וכי מפרוטוקול דיון עולה שאותו א י איים על דניאל רובינשטיין ברצח, דבר שהוביל את בית המשפט להוציא נגדו צו מניעת הטרדה מאיימת. לטענת המבקש, הוא אינו א י שהיה המשיב בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא, אלא מדובר באדם אחר ששמו זהה. המבקש טוען כי מטרת המשיבים בצירוף הפרוטוקול וההחלטה היא לשגר לו מסר של איום ברצח.

לאחר עיון בבקשה ושמיעת המבקש נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

2

בהתאם לסעיף 4 לחוק מוסמך בית המשפט ליתן צו מניעת הטרדה מאיימת כאשר הוא נוכח כי אדם נקט הטרדה מאיימת, אשר מוגדרת בסעיף 2 לחוק כדלקמן:

"(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

(5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.

(ג) לענין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין".

לא מצאתי כי צירוף הפרוטוקול וההחלטה הנ"ל לבקשה לסילוקה של המרצת הפתיחה על הסף מהווה הטרדה מאיימת כהגדרתה בסעיף 2 לחוק. כאמור, טענת המבקש היא שמדובר באיום ברצח כלפיו. לא מצאתי שיש ולו שמץ של יסוד לטענה זו.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

אני מפנה את המבקש לסעיף 9(1) לחוק. שקלתי לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המדינה בגין הגשת הבקשה, והפעם אני נמנעת מלעשות כן.

המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.