1

1)         ענייננו בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק"), שהגישה המבקשת נגד המשיב.

2)         עם הגשת הבקשה ביום 2.7.14 התקיים דיון לפניי במעמד צד אחד, ובתום הדיון, לאחר עיון בבקשה ושמיעת דברי המבקש, ניתן צו במעמד צד אחד האוסר על המשיב להטריד את המבקש, לאיים, לבלוש, לעקוב, לפגוע בפרטיותו או בשלוות חייו של המבקש. כמו כן, נאסר על המשיב להיות בקרבת המבקש במרחק הקטן מ-10 מטרים, וכן נאסר עליו ליצור קשר כלשהו עם המבקש, בכתב, בעל-פה, בטלפון או בכל אמצעי אחר. דיון במעמד שני הצדדים נקבע ליום 9.7.14 שנדחה ליום 13.7.14.

2

3)         לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון לפניי, לאחר שהתרשמתי מדבריהם, לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח לפניי, ונתתי את דעתי גם לתצהיר שהוגש מטעם המשיב ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, נחה דעתי כי בדין לדחות את הבקשה ולבטל את הצו שניתן במעמד צד אחד ביום 2.7.14, זאת שכן, מהתרשמותי לפי התמונה הכוללת שהונחה לפניי, מדובר בסכסוך שכנים על רקע אזרחי, בין השאר ובעיקר, נוכח מחלוקות ביניהם לעניין השימוש במים וחשמל, כאשר מדובר בשכנים שמתגוררים במשק במושב, ולטענת המשיב, המבקש מתגורר בצימר במשק שלו בשכירות. מטיעוני הצדדים, עולה כי קיימת מחלוקת בדבר הזכויות לעניין הצימר בו מתגורר המבקש, וכן מחלוקת לעניין חלוקת המים וחיבור החשמל.

4)         דומה בנסיבות אלו, כי אין הפתרונים לסכסוך כגון-דא במסגרת הסמכויות שבחוק מניעת הטרדה מאיימת. בהקשר זה יש לציין, כי לפי התרשמותי מדברי הצדדים, טוב ינהגו השכנים אם יפתרו מחלוקות שביניהם, בהבנות, ברוח טובה ובכבוד הדדי.

5)         חרף המסקנה אליה הגעתי, אוסיף גם, כי לאחר ששמעתי את הצדדים ואת טיעוניהם ההדדיים במהלך הדיון - הרי שני הצדדים מוזהרים, ומובהר למען הסר ספק, כי אין צד רשאי להטריד את הצד האחר, ולא רק. על כל צד-שכן לכבד את יחסי השכנות ולא לפגוע בשלוות החיים או בפרטיות של שכנו.

6)         אשר על כן, מהטעמים שפורטו לעיל ובכפוף לאמור בסעיף 5 לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות - להמציא החלטתי זו לצדדים בדרך המקובלת.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ד, 23 יולי 2014, בהעדר הצדדים.