1.      זוהי בקשה למניעת הטרדה מאיימת. ביום 22.2.23 ניתן צו במעמד צד אחד והיום התקיים דיון במעמד הצדדים.

2.      המבקשת והמשיבה הן שכנות באותו בניין. המבקשת טוענת כי היא אישה מבוגרת וחולנית, לאחר אירוע מוחי, ומתניידת בכיסא גלגלים. היא טוענת כי המשיבה מטרידה אותה, מצלמת אותה בכל הזדמנות, מאשימה את חברותיה או המטפלת שלה בכך שגונבים לה כביסה, מטרידה אותה בשל כך שהיא וחברותיה יושבות במקלט ומשחקות כדי להעביר את הזמן, ומנסה לגרש אותן משם, מוציאה את הדברים של המבקשת מהמקלט וכו'.

3.      המשיבה טוענת כי המבקשת יחד עם המשפחה שלה, ילדיה ונכדיה שולטת בבלוק, השתלטה על המקלט שהוא רכוש ציבורי ומבלה בו שעות עם חברותיה עד השעות המאוחרות של הלילה ועושות רעש ומעשנות, דבר המטריד את המשיבה שגרה בקומה הראשונה. היא התלוננה על כך, ובפעול פיקוד העורף אסר בימים אלו על כל שימוש במקלט חוץ מהמטרות להן הוא נועד בשעות חירום או רעידות אדמה. היא טוענת כי מאז שהכניסה המבקשת את חברותיה לבניין החלה להיעלם לה כביסות של ילדיה. היא טוענת כי המבקשת מתייחסת אליה ולילדיה בצורה משפילה ומבזה בגלל מוצאם האתיופי, וכן מוסרת כי היא מצלמת את המבקשת רק כשהיא נמצאת במקלט יחד עם חברותיה. היא גם טענה כי כל עוד המבקשת וחברותיה משתמשות במקלט, הרי הן צורכות חשמל ומעלות את חשבון החשמל ברכוש המשותף, בו המשיבה נושאת יחד עם יתר הדיירים.

4.      המבקשת הוסיפה היום שהיה אירוע בו היא הייתה יחד עם חברותיה במקלט, ואז הגיעה המשיבה ופירקה להן את הנורות במקלט והותירה אותן בחשכה, היא הזמינה משטרה והשוטר הגיע וחייב את המשיבה להרכיב בחזרה את הנורות במקלט. כן הוסיפה שהיה אירוע של דליפת מי ביוב, והמשיבה הרחיקה את המים לשביל החצץ שבצמוד למבנה ואשר בו משתמשת המבקשת בכיסא הגלגלים שלה. כן היה אירוע לאחרונה בו המשיבה החנתה את רכבה תוך גלישה או הפרעה לחנייה של המבקשת שהיא חניית נכים.

5.      לאחר שעיינתי בבקשה, ושמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה.

6.      לגבי ההתנהלות של בעלות הדין בנוגע למקלט, אך צודקת המשיבה בטענתה כי המדובר במקלט המיועד למקרי חירום ורעידות אדמה, ולא מיועד לבילויים חברתיים של דיירי המבנה. יחד עם זאת, לא הייתה רשאית המשיבה לכפות את רצונה על המבקשת וחברותיה, אלא היה עליה לגשת לשלטונות ולהגיש תלונה בעניין זה, כפי שעשתה בסופו של דבר.

7.      באשר לגניבת הכביסה, הודתה המשיבה כי האשימה את המטפלת או החברות של המבקשת בגניבת הכביסה, למרות שאין בידיה כל הוכחה לכך.

8.      המשיבה גם הודתה בכך שהיא מצלמת את המבקשת או בני משפחתה, וטענה כי זה בגלל האיומים של המבקשת נגדה ונגד ילדיה. איומים אלו לא הוכחו, ויש לדחות את טענתה של המשיבה בעניין זה. צילומה של המבקשת בבניין או במקלט יש בו משום הפרעה לשגרת חיי המבקשת והטרדה במובן החוק.

9.      בנסיבות העניין, אני מורה על קבלת הבקשה, ומאריכה את תוקף הצו עד יום 21.8.23.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים, ותסגור את התיק.

ניתן היום, ח' אדר תשפ"ג, 01 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.