לפניי בקשתו של המבקש, מר יעקב בן יששכר (להלן: "המבקש"), למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק"), כנגד המשיב, עו"ד גיא אופיר (להלן: "המשיב").

א. תמצית טענות המבקש:

1.       על ידי המבקש הוגשה ביום 24 במאי 2023 בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת (להלן: "הבקשה"), בגדרה טען המבקש, כי המשיב מאיים עליו ומפיץ תיקים חסויים שמתנהלים בית המשפט לענייני משפחה בניגוד לחוק. נטען, כי המשיב מטריד את בני משפחתו של המבקש למרות שהוא יודע, כי אין מדובר בכתובתו של המבקש וכי הוא אף הורחק בעבר.

2.       בשים לב לכך, כי הבקשה שהוגשה הייתה כללית ולא מפורטת, המבקש התבקש ליתן פרטים טובים יותר, כמפורט בהחלטתי מיום 24 במאי 2023 (להלן: "ההחלטה"):

"הבקשה עברה לעיוני כשופט צוות הסעדים הזמניים בבית המשפט. הבקשה חסרה ועל מנת שניתן יהיה להידרש ולסייע במידת הצורך, יתכבד המבקש וימסור את ההבהרות וההשלמות הבאות:

1. מה הקשר בינו לבין המשיב ומהו הרקע להיכרות/למחלוקת.

2. מתי החלו ההטרדות הנטענות.                                                      

3. נטען, כי המשיב מפיץ תיקים חסויים של בית המשפט לענייני משפחה. יש לבאר למי מפיץ המשיב את המידע ובאילו נסיבות. יש להבהיר האם המשיב הינו בעל הדין שכנגד באותם תיקים? מה הקשר של המשיב לאותם התיקים?

4. נטען על ידי המבקש, כי כנגד המשיב הוצא צו הרחקה וכי הוא אף נקנס על ידי בית המשפט. יש למסור פרטים טובים יותר; מתי נקנס; באיזה הליך, מהיכן הורחק ומהי הסיבה לכך.

5. נטען, כי המשיב מאיים על המבקש או כי הוא אלים. יש לפרט את מועדי האיומים ותוכנם, וכן את אירועי האלימות הנטענים.

6. על מנת שניתן יהיה לקבל את תגובת המשיב, יש לצרף את מספר הטלפון של המשיב (ככל שמצוי בידי המבקש) וכן לבאר את כתובת המשיב בצורה ברורה יותר (קומה/דירה ואם מדובר בבניין משרדים יש לבאר, כי מדובר בבניין משרדים).                                         

7. כתב היד בבקשה אינו קריא בחלקו. כך למשל לא הבנתי את שנכתב בסיפא בס' 5 (נראה שנזכר מספר ואולם לא ברור באיזה הקשר).                      

8. המבקש לא מילא בטופס הבקשה שהגיש את סעיף 5 ולעת הזו לא ברור לבית המשפט האם התנהלו הליכים קודמים הנוגעים להטרדה מאיימת. יש להשלים את החסר (ראיתי, כי המבקש מחק את סעיף 7 בטופס ואני מניח שכוונתו היא, כי אין הליכים משפטיים נוספים בין הצדדים ואולם יש לבאר גם לגבי הליכים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת תשס"ב-2001, ככל שהתקיימו).

המבקש ישלים את הפרטים החסרים עד ליום 1.6.23."

3.       ביום 7 ביוני 2023 באו הבהרות חלקיות בלבד מצד המבקש. נטען, בין היתר, כי:

"בקליפת אגוז יפורטו העילות להטרדת המבקש ללא הפסקה אם בפריצה לתיקים חסויים כפי שיובהר לבית המשפט בצורה חסויה בדיון!

המשיב תקף את המבקש בעבר באלימות כמו גן את ביתו המשפטנית ורדף אחריה בכול רחבי בית המשפט!

הטרלול של המשיב שאיים על כבוד השופטת טלי אלימלך כהן והוצא אחר כבוד!
התנהגות המשיב אף חצתה גבול שאיים על מנכ"לית פיייסבוק ישראל.

...

המבקש עושה הכל להכפיש את המבקש בדרך של חשיפת תיקי אישות של גרושתו ועוד בני משפחה כם מספרי תיקים שאין כניסה רק למבקש ולצדדים.
אין להשלים עם התנהלות עבריינית של המשיב ויש להרחיקו!     
לא עזרו כול ניסיונות המבקש בעבר בצורה יפה ואף הגיש נגדו תביעות נזיקין שהוא היתחנן שיבטל!                           
גם לאחרונה המשיך להטריד את ביתו ולהגיע למקום עבודתה למרות הסבר שאין מדובר בכתובת להמצאה".

4.       ביום 26 ביוני 2023 הודיע המבקש, כי לא היו הליכי "הרחקה" קודמים כהגדרתו בינו לבין המשיב.

 

 

 

ב. תמצית תשובת המשיב:

5.       לטענת המשיב, אין לו כל אינטראקציה עם המבקש וכי הנגיעה שלו למבקש מסתכמת בכך, כי הוא עורך דין אשר מייצג את עיריית רמת גן, על מנת להדוף את התנהלותו האלימה והכוחנית של המבקש. היינו מדובר בבא כוח אשר מייצג את עיריית רמת גן בהליכים שמתנהלים בינה לבין המבקש.

6.       נטען, כי המבקש-מר בן יששכר, הינו תובע סדרתי וטרדן אשר מנצל לרעה את זכות הגישה לערכאות. בהקשר זה הגיש המבקש כנגד עיריית רמת גן ושלוחיה עשרות תביעות סרק, ביניהם תשעה הליכים כנגד המשיב. חמישה מהם נדחו וארבעה הליכים עודם תלויים ועומדים.

7.       נטען, כי על מנת לסרבל את ההליכים מוסר המבקש כתובות שגויות על מנת להטעות את בית המשפט ועל מנת שלא ניתן יהיה לגבות ממנו הוצאות (כך גם בתיק זה מסר המבקש, כי הוא מתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית-בקלקיליה).

8.       נוכח התנהלות המבקש הגישו בעלי דין רבים אשר מוטרדים על ידי המבקש ובכלל זה המשיב, תביעה אזרחית למתן צו חוסם (70223-06-23) בבית משפט השלום בת"א. זו תלויה ועומדת.

9.       לגוף הדברים טוען המשיב ל-"מעשה בית דין". בחודש ספטמבר 2019 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיב בת"ק 64938-09-19, בגדרה נטען, כי המשיב מאיים ונוהג כלפיו באלימות, משתמש במסמכים חסויים ועוד.

10.   לאחר מספר חודשים הגיש המבקש כנגד המשיב תביעה נוספת בגין אותה מסכת עובדתית, במסגרת ת"ק 67913-03-20.

11.   שתי התביעות נדונו במקביל וביום 2 באוגוסט 2020 ניתן בהן פסק דין, בגדרו נדחו התביעות לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון.

12.   בהמשך, נקטה בתו של המבקש בהליכים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב. הבקשה נמחקה וערעורים שהוגשו עד לבית המשפט העליון נדחו.

13.   לטענת המשיב, בשנת 2023 הגיש המבקש שלושה הליכים משפטיים כנגד המשיב בגין אותן העילות ממש ועל כן מנוע המבקש מלהעלות מחדש את הטענות ויש למנוע מהמבקש להמשיך לנקוט בהליכי הסרק שבהם הוא נוקט כנגד המשיב. מדובר בהליכים תלויים ועומדים. המשיב סבור, כי המבקש פועל בחוסר תום לב שעה שהסתיר מפני בית המשפט את קיומם של אותם הליכים קודמים.

14.   לגוף הדברים, טענות המבקש מומצאות. המשיב לא איים, לא הטריד, לא בלש או התחקה אחר המבקש, למעט ניסיונות להמציא לו כתבי טענות בהליכים משפטיים. לא נעשה גם כל שימוש בהליכים חסויים.

15.   לא ברור מה הקשר בין הטענות שמעלה המבקש כנגד המשיב בעניין פגיעה בפרטיות מנכ"לית פייסבוק. הדברים אינם נכונים ובכל מקרה אינם קשורים לעניינו של המבקש.

16.   המשיב לא עשה שימוש בתיקים חסויים וכל ההליכים שצורפו לתגובה נלקחו ממאגרים פתוחים לציבור.

17.   כך או כך, המבקש הוא זה שמטריד את המשיב על שהוא מייצג את עיריית רמת גן.

 

ג. תמצית תגובת המבקש:

18.   אפשרתי למבקש להתייחס לטענותיו של המשיב.

19.   ביום 11 ביולי 2023 מסר המבקש את תגובתו. במסגרת זו, טען בין היתר, כי:

ד. דיון הכרעה:

20.   לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סברתי, כי דין הבקשה להידחות כבר עתה בהתאם להוראות סעיף 7(ה) לחוק זאת ללא צורך בדיון ושמיעת הצדדים בעל פה, זאת נוכח הטעמים הבאים, אשר די בהם כדי להביא לדחיית הבקשה:

 

 

 

 

ד.1. החוק למניעת הטרדה מאיימת אינו יכול להוות תחליף לבירור אזרחי-ההליך כאן אינו יכול להחליף תביעות אזרחיות תלויות ועומדות שלא גולו:

21.   מגמת בתי המשפט היא, כי יש להיזהר שלא להרחיק נדוד יתר על המידה ולהפוך את החוק למניעת הטרדה מאיימת לתחליף לבירור טענות שנכון לברר אותן בהליכים אזרחיים רגילים. ראו ה"ט (ת"א) 33675-06-17 אברמצייב נ' דלבריאן (18.6.17), לאמור: "כאשר בית המשפט מוצא כי המדובר בהליך הנחזה כתחליף לנקיטת הליכים אחרים כמקובל, בית המשפט לא יטה לסייע מכוחו של חוק מניעת הטרדה מאיימת,...".

22.   ראו גם ה"ט (קריות) 4914-07-23 משה גרופר נ' אסתר מזרחי (3.7.2023): "...הליך של מניעת הטרדה מאיימת אינו תחליף לשימוש בהליך אזרחי, ובית המשפט לא יאפשר עקיפת הדין האזרחי, באמצעות הליך מעין זה (ראה למשל: רע"א 1852/21 עזרא נ' ביטאט [ניתן ביום 18.4.2021])".

23.   ודוק, הלכה פסוקה היא, כי כאשר מדובר בסכסוך אזרחי והאכסניה המשפטית אינה בחוק למניעת הטרדה מאיימת, אין כל צורך בקיום דיון וניתן לדחות את הבקשה אף ללא דיון (ראו, ע"א (ת"א) 55566-11-21 מיכל כהן נ' ענת שמיר, 11.1.2022).

24.   בעניינו, המבקש הגיש בקשה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תוך שהוא אינו מגלה לבית המשפט, כי הוא הגיש קודם להגשת בקשה זו, במהלך שנת 2023 תביעות באותם הנושאים בדיוק כנגד המשיב, לא כל שכן, את מלוא ההליכים הקודמים שבין הצדדים. ראו את טופס הבקשה שהוגש:

25.   אלא שבפועל ולמקרא תגובות המשיב והנספחים שצורפו מסתבר, כי הגילוי שמסר המבקש היה חסר וכי הנושאים אשר בגינם מלין כיום המבקש, תלויים ועומדים וממתינים להתברר במסגרת תביעות אזרחיות שהגיש המבקש כנגד המשיב.

26.   כך, בת"ק 1883-02-23 שמתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בת"א (תלוי ועומד), המבקש הגיש תביעה כספית כנגד המשיב, כנגד נתבעת נוספת וכנגד הנהלת בתי המשפט. במסגרת התביעה שתלויה ועומדת נטען, בין היתר, כי:

הנה כי כן- סוגיית החדירה/פריצה הנטענת לתיקים של בית המשפט לענייני משפחה, כמו גם איומים על המבקש/ביתו תלויה ועומדת וממתינה להכרעה בהליך אזרחי שבו נקט המבקש עצמו.

27.   כך, בת"ק 62083-05-23 שמתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, המבקש הגיש תביעה כספית כנגד המשיב וגם בגדרה תבע פיצוי בגין חדירה/פריצה לתיקים חסויים והטרדה נטענת של ביתו של המבקש. המדובר בניסוחים כמעט זהים לבקשה שלפניי. כך נטען, בין היתר, כי:

28.   גם בת"ק 57907-06-23 תבע המבקש (ביחד עם אחר) את המשיב (ביחד עם אחרים). תביעה זו שתלויה ועומדת אינה קשורה ישירות להליך דכאן ועל כן לא ארחיב את היריעה.

 

29.   מעת שטענות המבקש בבקשה דכאן תלויות ועומדות בהליכים אזרחיים שאותם בחר לנקוט כנגד המשיב וודאי שלא ניתן לעקוף את מסגרת הבירור האזרחי ולקיים התדיינות נוספת וזהה.

 

30.   חשוב להבהיר, כי הטענות שנטענות בהליכים האזרחיים שתלויים ועומדים, זהות למעשה לטענות שמועלות בבקשה דכאן; הדברים לא גולו כמתחייב לבית המשפט וכאמור לעיל ההליך לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת אינו מהווה תחליף או קיצור דרך להליך האזרחי.

 

31.   מעת שבחר המבקש להביא את טענותיו הנטענות כאן, במסגרת תביעה כספית שתלויה ועומדת, הרי שלא ניתן לבצע "קיצור דרך", או למצוא "דרך עוקפת" ולברר את הטענות באכסניה משפטית זו.

 

32.   מעבר לכך, כי החוק למניעת הטרדה מאיימת אינו מאפשר כפל התדיינות, הרי שגם מבחינה משפטית לפנינו "הליך תלוי ועומד".

 

33.   אינני קובע מסמרות, שכן הדבר אינו נדרש לצורך ההכרעה דכאן. אולם אינני סבור, כי חל הכלל בדבר "מעשה בית דין" כפי שטוען המשיב, זאת בשים לב לכך, כי התביעות שהוכרעו לא עסקו ישירות בטענות הנטענות כיום על ידי המבקש. טענות אלה תלויות ועומדות בהליכים האזרחיים אשר ממתינים כאמור לבירור.

34.   די בכך כדי לקבוע, כי דין הבקשה בהקשר זה להידחות.

 

ד.2. שלא כמו במקרה שלפנינו - החוק למניעת הטרדה מאיימת אמור לטפל באירוע נקודתי ומתוחם שהתרחש עובר להגשת הבקשה:

35.   הלכה פסוקה היא, כי החוק למניעת הטרדה מאיימת בא על מנת ליתן מענה דחוף ומתוחם לפגיעה שארעה סמוך לפני הגשת הבקשה (רע"א 1852/21 עזרא נ' ביטאיט, 18.4.2021). בית המשפט המחוזי בת"א, קבע בעניין זה בפס"ד מיכל כהן הנזכר לעיל, כי: "הטרדה מאיימת אינה פתרון לסכסוך רב שנים".

36.   אולם מסתבר, כי בענייננו, מדובר בסכסוך ממושך שלא בא לעולם לעת האחרונה.

37.   טענות בדבר הטרדתה הנטענת של בתו של המבקש עלו עוד בשנת 2020, בעקבות התנהלות בדיון מיום 10 באוגוסט 2020 באולמה של כב' הרשמת טל כהן אלימלך (בת"ק 2978-03-19 ו- 23046-12-19), אשר הביאה להגשת בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת במסגרת ה"ט 29349-08-20 (ע"י בתו של המבקש).                                                         

38.   הבקשה נמחקה לפי הוראות סעיף 7(ה) לחוק ללא דיון(ע"י סג"נ כתוארה אז, כב' השופטת טל לוי מיכאלי). ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם ערעור לבית המשפט העליון. על אותן הטענות חוזר המבקש גם כיום (תוך אזכור ההתנהלות לפני כב' הרשמת), אלא שאין הוא מציין, כי מדובר באירועים שהתרחשו לפני כשלוש שנים! וודאי שאין לפנינו אירוע תחום שמצריך מענה דחוף.

39.   גם הטענות הנוספות בדבר חדירה כביכול לתיקים או פריצה למאגרים אינן טענת חדשות. כזכור, החל מחודש פברואר 2023 גם הוגשו על ידי המבקש תביעות באותם הנושאים בדיוק, כאשר טענות המבקש ידועות מזה שנים. כך למשל בת"ק 64938-09-19 שהגיש המבקש כנגד המשיב טען המבקש, כי: "לא מובן מהיכן הסמכות לקחת מסמכים חסויים מתיק משפחה?".

40.   תוצאת הדברים הינה אם כן, כי לפנינו בקשה שאינה עולה בקנה אחד עם תכליות החוק למניעת הטרדה מאיימת. מדובר בסכסוך מתמשך ובטענות ידועות זה מכבר, מכאן שאין זו האכסניה המשפטית המתאימה לברר אותן.

41.   על אלה אוסיף, כי בקשתו של המבקש אינה נוקבת במועדים או תאריכים. הדברים עמוממים ומעורפלים. בשים לב לאמור, ביקשתי בהחלטתי מיום 24 במאי 2023, כי המבקש יפרט מתי החלו ההטרדות. דא עקא, שגם לעת הזו, לא מסר המבקש פירוט סדור בדבר מועדי ההטרדה הנטענים וההימנעות האמורה ממתן מענה נזקפת לחובתו באופן שיש לקבוע, כי אין מדובר באירועים חדשים או דחופים אשר מצריכים התערבות דחופה בהתאם להוראות החוק.

 

ד.3. טעמים נוספים אשר בגינם יש לדחות את הבקשה:

42.   למען הזהירות ומבלי שיהיה בדברים כדי לגרוע מהטעמים הנזכרים לעיל אשר בגינם יש לדחות את הבקשה, אעמוד להלן על טעמים נוספים שיש להידרש אליהם.

43.   למקרא טענות הצדדים עולה, כי המשיב עו"ד אופיר מייצג את עיריית רמת גן, כאשר בין המבקש לבין העירייה על מי מנציגיה מתנהלים הליכים משפטיים רבים.

44.   למבקש טענות לפיהן המשיב מטריד את בתו שעה שהוא מנסה להמציא לה כתבי טענות בעבור המבקש. מבלי לגרוע מהניתוח דלעיל לרבות ביחס לכך כי הטענות תלויות ועומדות בתביעות שהגיש המבקש, הרי שככל שבתו הבגירה של המבקש הוטרדה- תתכבד ותפנה בבקשה משל עצמה ולא באמצעות המבקש (מובן שאין בדברים כדי לקבוע עמדה לגוף הדברים או באשר להיתכנות בקשה שכזו ככל שתוגש).

45.   טענות לפיהן איים כביכול המשיב על כב' הרשמת טל כהן אלימלך, הן טענות מוקשות- מעבר לכך, כי לא הוצגו אסמכתאות לכך ומסתבר כי מדובר בדיון מלפני שלוש שנים, הרי שטענה זו אינה מקימה כל עילת למתן צו ביחסים שבין המבקש לבין המשיב. אין לה משמעות בהליך דכאן.

46.   כך גם טענות אודות הליך משפטי שניהל עו"ד אופיר כנגד מנכ"לית פייסבוק, הליך בו על פי הנטען נדחתה בקשתו והוא חויב בהוצאות (שבוטלו לטענת המשיב). להליך אין קשר לבקשה דנן, למעט ניסיון להטיל דופי במשיב. הדברים אינם יכולים לסייע למבקש במסגרת ההליך דכאן.

47.   טענות בדבר חדירה/פריצה כביכול לתיקים חסויים או למחשבים - הטיפול במעשים פליליים לכאורה הינו בידי משטרת ישראל, אשר בידה אף לפעול להצבת מגבלות, הכל ללא צורך בקיומו של צו למניעת הטרדה מאיימת. מעבר לאמירה התיאורטית לעיל שאין בה כמובן להביע עמדה אם נעברה עבירה כלשהי, הרי שהמבקש לא ביסס אפילו ראייה לכאורית להוכחת טענותיו. המבקש גם לא מסר פירוט סדור לדברים כמתחייב מהחלטתי מיום 24 במאי 2023 ומשלא ניתן לבסס אפילו ראשית ראייה לטענות וודאי שקיים קושי לסייע.

48.   זאת ועוד- במסגרת הליך למניעת הטרדה מאיימת אין מקום לקיים הליך הוכחות ובירור מורכב ומעת שסוגייה זו מונחת ממילא לפתחו של בית המשפט במסגרת תביעה אזרחית, הרי שהאכסניה המשפטית המתאימה לבירור הטענות אינה במסגרת הליך זה.

49.   אי הבאת ראיות ראשוניות ותומכות - כמובא לעיל הבקשה כללית וכוללנית. המבקש התבקש ליתן תשובות סדורות לשאלות בית המשפט כאמור בהחלטה מיום 24 במאי 2023. תשובותיו היו חלקיות ונותרנו עם טענות כלליות ולא מפורטות שאינן מקימות עילה כאמור.

50.   בתשובה שהגיש המבקש ביום 11 ביולי 2023 הוא העלה טענה חדשה ולפיה: "המשיב מנהל מעקבים חוזרים ונשנים וצולם קטנוע שמנהל מעקבים. היריבות של המשיב הינה יום יומית...בעניין זה הוגש צו נוסף!" [ההדגשה אינה במקור].המשיב לא פירט מהו מספר ההליך שנקט כנגד המשיב ואולם וודאי שלא ניתן לנהל כפל התדיינות באותו נושא ממש.

 

ה. תוצאת הדברים:

51.   נוכח הטעמים הנזכרים לעיל סברתי, כי דין הבקשה להידחות.

52.   כמובא לעיל, הטעמים החריגים המתוארים לעיל מחייבים את דחייתה של הבקשה בהתאם להוראות סעיף 7(ה) לחוק.

53.   עוד יש לציין, כי אין בהחלטה זו כדי להקרין או להשפיע על בירור המחלוקות הנוספות שיש בין הצדדים. אין בהחלטה כדי לקבוע, כי טענות צד אחד עדיפות על פני האחר. כל שיש בהכרעה זו לבאר הוא, כי לעת הזו אין זו האכסניה המתאימה לבירור הטענות.

54.   אינני עושה צו להוצאות בשים לב לכך, כי לא התקיים דיון, כמו גם בשים לב לכך, כי אין בהחלטה דלעיל כדי לקבוע ממצאים לגוף הדברים.

המזכירות תדוור לצדדים ותסגור את התיק.

 

ניתנה היום, בכ"ג תמוז תשפ"ג, ב12 יולי 2023, בהעדר הצדדים.