1

1.     בפני בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

2.     המשיבים 3-4 מסכימים לצו למניעת הטרדה מאיימת, בהתחשב בכך שתנאי שחרורם ממעצר מרחיקים אותם מבית המבקשים והמגרש הגובל בו.

3.     המשיבים 1-2 מסכימים רק לכך שלא יכנסו לבית המבקשים וטוענים כי מחזיקים בשטח ליד הבית. המשיבים הפנו לפסק הדין בתא (שלום-י-ם) 40131-10-13, 671-10-16, שהורה למשיב 1 לפנות את בית המבקשת ובו נכתב כי הודתה שאין לה זכויות בשטח הסמוך לו. משכך, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בנוגע להרחקת המשיבים 1-2 מהשטח הצמוד לבית המבקשים, החלטתי כי לא ניתן להיעתר לכך במסגרת הבקשה שהוגשה ודיון בו יכול להיערך רק במסגרת הליך אזרחי ולא בהליך לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

2

4.     הפסיקה קובעת, כי צו למניעת הטרדה מאיימת, יש ליתן במשורה, שכן, מדובר בהליך מיוחד וייחודי, גם מבחינה דיונית וגם מבחינת הסעדים שניתן לקבל במסגרתו. נפסק, כי בצד הרצון לשמור על אינטרס המוטרד בעתיד יש, גם באותה מידה, חובה לשמור שזכות לגיטימית של החשוד כמטריד, לא תיפגע ותעלם תחת מטרית הרצון להגן ולסוכך על המוטרד, שכן צו מניעת הטרדה מאיימת פוגע בזכויות אדם ואינו עניין דיונ ג דא. צו מניעת הטרדה מאיימת מגביל זכויות יסוד בסיסיות של הפרט כמו חופש התנועה, זכות הקניין, חופש הביטוי, הזכות לחירות ולאוטונומיה (הט (שלום-ת"א) 35318-04-11 פלונית נ' אלמונית לא פורסם, ניתן ביום 17.5.11).

5.     לפיכך ניתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת ולפיו נאסר על כל אחד מהצדדים:

          א.        להטריד את האחר, בכל דרך ובכל מקום;

           ב.         לאיים על הצד השני;

            ג.         לבלוש אחר הצד השני, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;

           ד.         ליצור עם הצד השני כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר למעט פנייה לרשויות ו/או באמצעות עורך-דין;

6.     נאסר על המשיבים להיכנס לבית המבקשים ועל המשיבים 3-4 נאסר להיכנס גם לשטח הצמוד לו.

7.     ככל שיפגשו הצדדים כל אחד מהם יפנה לדרכו מבלי לומר מילה.

8.     הצו יעמוד על כנו עד ליום 1.8.18.

אין בצו שניתן לגרוע מזכויות כל צד לפעול לפי דין.

המזכירות תשלח את ההחלטה אל ב"כ הצדדים בפקס ידני.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ח, 08 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.