בפני

כבוד השופט איתן כהן

מבקשים

דרור רחמים
איתמר גרסון

נגד

משיבים

מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשת המבקשים לעיין מחדש בהחלטות הקודמות בעניין החזקת תפוסים שנתפסו בחקירה שנוהלה בעניינם ובקשה נגדית של המשטרה להארכת תוקף החזקה בתפוסים למשך 180 יום.

המבקשים נחקרו בחשד שהיו מעורבים ברשת של ארגון הימורים בלתי חוקיים ובהלבנת הון במסגרת פרשייה רחבה יותר שנחקרה בימ"ר ירושלים.

התפוסים שבהם עסקינן נתפסו מכוח סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש],תשכ"ט-1969 וכן מכוח סעיפים 21 ו-26 לחוק איסור הלבנת הון , תש"ס-2000 אשר כפי שנקבע בפסיקה בא להוסיף על הסמכות הקבועה בפסד"פ ולא לגרוע ממנה.

בתקופה שחלפה מאז מועד התפיסה, נדון עניין התפוסים מספר פעמים כפי שיפורט להלן:

ביום 26.03.17 (החלטת כב' השופטת מילר) שוחררו בהסכמה מחשבים פנקסי המחאות ומסמכים שונים. מעבר לכך הורה בית המשפט לשחרר את רכביהם של המבקשים בתנאים שונים כולל הפקדה.

בערר שהוגש על ההחלטה מטעם המבקשים החליט בית המשפט המחוזי (כב' השופט יעקובי) שהערבויות שהופקדו לטובת שחרור המבקשים ישמשו גם כערובות לשחרורו כלי הרכב כך שהמבקשים לא ידרשו להפקיד סכום נוסף וכלי הרכב שוחררו.

בעיון חוזר על ההחלטה זו החליט בית המשפט (כב' השופטת מילר) ביום 15.06.17 להשיב למבקש 1 סך של 62,000 ₪ ואילו למבקש 2 סך של 15,540 ₪.

המשיבים מבקשים שבית המשפט יורה על שחרור יתר הרכוש שנותר תפוס.

כידוע עקרונות הדין בעניין תפיסת חפצים בידי המשטרה מחייבים החלת נורמות חוקתיות ביישומם. לפיכך יש לקבוע כי קיים מקור סמכות לעצם תפיסת החפץ ובהמשך לכך גם עילה להמשך החזקתו בידי המשטרה.

אשר לתכלית המשך החזקה בחפץ תפוס, בפסיקה הוזכרו שלוש עילות מרכזיות: הצגה כראייה, מניעת עבירות וחילוט.

עוד נקבע שבבוא בית המשפט להחליט על המשך החזקתו של חפץ, עליו לשקול בין שיקוליו האם החזקתו של החפץ או השימוש בו אסורים, האם יש יסוד להניח כי בחפץ עלולים לשוב ולעבור עבירות, האם יש סיכוי ממשי שהחפץ יחולט בתום ההליך וכן כאמור האם קיימת חלופת נאותה לתפיסת החפץ שפגיעתה בזכות הקניין החוקתית פחותה בלי לפגוע בהשגת תכלית התפיסה.

ברי כי ככל שנוקף הזמן בלי שהוגש כתב אישום, הפגיעה בזכות הקניין של בעל החפץ מתעצמת ועל כן נקודת האיזון תיטה אל עבר שחרור התפוס בחלופת תפיסה או בכלל.

אשר לתפיסת רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה, הרלוונטי לתפיסה דנא, סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") מאפשר חילוט של רכוש כאמור גם אם אין לו קשר לעבירה.

אחד המסלולים המאפשר חילוט זמני של רכוש שכזה שנועד לאפשר את חילוטו הסופי בתום ההליך לאחר הרשעת הנאשם, הוא סעיף 26(א) לחוק איסור הלבנת הון המפנה לפסד"פ (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], תשכ"ט-1969.מדובר על כלי כלכלי בעל חשיבות ממדרגה ראשונה שנועד להוציא את בלעו של גזלן מפיו ולמנוע בכך מצב בלתי נסבל שלפיו חוטא יוצא נשכר. האינטרס הציבורי מחייב אפוא לשמור על פוטנציאל החילוט של רכוש שכזה.

אשר לרף הראייתי הנדרש לתפיסה ולהמשך ההחזקה בתפוסים, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון, בטרם הוגש כתב אישום יש לבדוק שקיימת תשתית ראייתית ברף של חשד סביר.

בהציבי מבחנים אלה מול עיניי בחנתי את חומר החקירה שהוגש לעיוני ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אלה מסקנותיי.

א. לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהוצג לעיוני וכפי שנקבע גם בהחלטות קודמות מצאתי שנגד שני המשיבים קיים חשד סביר הקושר אותם לעבירות ארגון הימורים בלתי חוקיים בהיקפים גדולים והלבנת הון והכול במסגרת היותם סוכני הימורים בלתי חוקיים במסגרת קיוסק שבבעלותם תוך ניצול היותם זכיינים של מפעל הפיס ונגישותם למהמרים במסגרת זו. עם זאת לא הצלחתי למצוא בחומר אומדן מדויק של סכומי העבירות בחלוקה לכל אחד מהמשיבים ועל כן קביעותיה של חברתי כב' השופטת מילר בעניין זה בהחלטתה מיום 15.06.2017 שימשו בסיס להחלטתי.

ב. העקול שהוטל על דירת המשיב-1 יבוטל בהסכמת המשיבה.

ד. ההמחאות שחוללו יוחזרו למבקשים שכן אין בשלב זה צפי שיינקטו הליכי גבייה מטעם האפוטרופוס הכללי וחלוף הזמן גורם למבקשים נזק לא מידתי הן בשל כך שמנועים הם לנקוט בהליכי גבייה והן בשל חוסר יכולתם להפחית סכומים אלה מההכנסות המדווחות.

ה. טפסי הזכייה שנתפסו יוחזרו למשיבים ככל שימצאו. היה ולא ימצאו, תודיע על כך המשטרה למבקשים בכתב כדי שאלה ישקלו את צעדיהם בהתאם.

ו. שאר התפוסים יישארו בשלב זה בידי המשטרה עד ליום 01.02.2018 ובכלל זה יוותרו על כנם העיקולים שנרשמו על כלי הרכב וכך גם העיקול חסכונותיו של משיב-2 לא יוסר בשלב זה, הכול כדי לשמור על האינטרס הציבורי שעומד בבסיס התפיסה.

זכות ערר כחוק.