1

רקע כללי בתמצית

1.         לפניי בקשת המבקשת להשבת תפוסים ,בגדרה מתבקש ביהמ"ש להורות על השבת הסך של 4,700 ₪ אשר נתפס, במהלך חיפוש שבוצע בבית המבקשת המשותף לה ולמר רוסלן טרופ.

2.         כנגד רוסלן טרופ (להלן:"הנאשם"), הוגש כתב אישום (מתוקן), המכיל ארבעה אישומים. שלושת האישומים הראשונים מייחסים לנאשם עבירות של סחר בסם מסוכן. באישום הרביעי מיוחסת לנאשם עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.

3.         ביום 26.06.14 התקיים דיון בבקשה. בהחלטתי מאותו יום נתבקשה המשיבה להמציא לביהמ"ש את הודעת המבקשת ואת דו"חות הפעולה. המסמכים הנ"ל הוגשו ע"י המשיבה לתיק ביהמ"ש ביום 01.07.14 .

            ביום 12.07.14 הציע ביהמ"ש פשרה ביחס לבקשה. המבקשת התנגדה להצעת ביהמ"ש וביקשה כי תינתן החלטה סופית על פי הדין , וכך ייעשה.

המסגרת המשפטית בקצירת האומר

4.         מקור הסמכות לתפיסת חפצים כדי להבטיח את אפשרות חילוטם עם סיום המשפט נקשרת להוראת סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט 1969.

2

            תכלית הוראה זאת צופה פני העתיד ההליך המשפטי וסיומו. התפיסה מיועדת לאפשר למערכת לממש את סמכות הענישה באמצעות חילוט החפץ במסגרת העונש שייגזר על העבריין, וכן משקפת היא את הגישה ולפיה פגיעה בזכות הקניין אפשרית מקום בו החפץ הוכתם בעבירה.

            החילוט אינו עונש, תכליתו הראשונה הינה תכלית הרתעתית בכך שמבקש הוא למנוע מצב בו חוטא יוצא נשכר ממעשה עבירתו והוא פוגע בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע עבירה- הכדאיות שבביצוע (ר' ע"פ 4496/04 מחג'נה נ' מדינת ישראל (11.09.05)).

            תכלית נוספת שהוגדרה בפסיקה הינה בעלת אופי קנייני "הוצאת בלעו של גזלן מפיו" (ר' ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית פ"ד נ"ב(2) 385 , 410).

5.         סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים דן בחילוט רכוש בהליך פלילי וקובע בין היתר, כי אם הורשע אדם בעבירה של עסקת סמים, יצווה ביהמ"ש לחלט רכוש שהושג במישרין או בעקיפין " כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע עבירה או שיועד לכך".

            סעיף 36ו' לפקודה דן בסעדים זמניים בקשר לחילוט וקובע בין היתר, כי עם הגשת כתב אישום רשאי ביהמ"ש "לתת צו זמני בדבר - מתן ערבויות מטעם הנאשם, או אדם אחר המחזיק ברכוש, צווי מניעה, צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט..."

6.         על מטרת הסעד הזמני נאמר בבש"פ 6817/07, מדינת ישראל נ' סיטבון ( 31.10.07), בין היתר כי : " האפשרות ליתן סעד זמני ברכוש מטרתה לשמר את מצבת נכסיו של הנאשם ולמנוע הברחתם, באופן שאם יורשע בסופו של הליך ויינתן צו חילוט, ניתן יהא לבצע הצו...כן מיועד הסעד הזמני למנוע מהעבריין המורשע להפיק תועלת מרכוש שהניבה לו העבירה. הסעד הזמני מיועד אפוא לאפשר מימושם של תכליות החילוט. יחד עם זאת ברי, כי ביהמ"ש הדן בבקשה למתן סעדים זמניים יעשה כן בזהירות המתבקשת מהפגיעה בקניינו של הנאשם, שמוחזק בשלב זה, כחף, לנוכח האפשרות שבסופו של ההליך לא יוחלט על חילוט הרכוש" (ר' גם : בש"פ 3281/13 מדינת ישראל נ' פיסו ( 23.06.13) ; ע"פ 5983/13 בן חמו ואח' נ' מדינת ישראל (21.7.14))) .

3

7.         החוק מאפשר מימוש של צו חילוט מתוך רכושו של אדם אחר מתוך הכרת המציאות בה פועלים עבריינים, לא אחת, במבט צופה פני עתיד ומפזרים את הרכוש שמשמש אותם בביצוע העבירות, או את הרכוש שצברו כפירות העבירה, בין מקורבים שונים שאין להם חלק בביצוע העבירות ועל כן גם לא יועמדו לדין. לפיכך, נפסק כי עצם הבעלות של אדם ברכוש, כשלעצמה, אינה מגינה מפני חילוט (ר' פרשת סיטבון לעיל; בש"פ 6665/02 אופק נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ו (6) 544 , 548).

כתב האישום והראיות שהוגשו

8.         כנגד הנאשם, רוסלן טרופ, בן זוגה של המבקשת, הוגש כאמור כתב אישום שבמרכזו יוחסו לו שלוש עבירות של סחר בסם. בדיון שהתקיים ביום 26.06.14 במסגרת מ"ת 48813-05-14 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה .

בהחלטה מיום 26.06.14 ולאחר שהוגש תסקיר שירות המבחן מיום ,17.06.14 הוריתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

9.         הומצאו לעיון ביהמ"ש בין היתר הודעות הנאשם והמבקשת, דו"ח פעולה ותפיסה ומזכר שנערכו על ידי השוטר דביר מלול.

א.        בדו"ח הפעולה של השוטר מלול מיום 19.05.14 שעה 21:30, ציין הוא בין היתר בתמצית, כי קיבל תדרוך שהולכת להתבצע פעילות כנגד הנאשם החשוד בסחר בסם מסוג סבוטקס, תצפית דיווחה שבחור רוסי עם ג'ינס וחולצה לבנה עם פסים שחורים דקים, חבר לנאשם והעביר לו משהו. בהמשך, נעצר אותו בחור , זיהה בידו השמאלית של הנ"ל שני כדורים והנ"ל אמר לו " קניתי אותם מרוסלן, שתי כדורים ב- 100 שקל". בהמשך מציין השוטר כי נערך חיפוש בדירת הנאשם, ולדבריו "אתחלתי לחפש בסלון במהלך החיפוש בסלון על השולחן של האוכל היה סכית צמר גפן ובתוחה היה מוסלק סחום כסף בין חתיחות הצמר גפן. החשוד ראה את הכסף שנתפס.. כאשר הגעתי לתחנה הלכתי עם החשוד רוסלן טרופ לספור את הכסף שהיה בסכית, 4,600 ₪ שאותם החנסתי לתוך סכית משטרתית ... יש לציין כי בתוך הסכית נתפס גם כסף זר שהיה בתוך סכית קטנה בתוך הסכית צמר גפן הגדולה... " (שגיאות הכתיב במקור-ד.ח.). (ר' גם מזכר השוטר דביר מיום 19.05.14 באשר להרכב הכסף, המסמך חתום על ידי הנאשם).

4

ב.         לנאשם רוסלן טרופ, בהודעתו מיום 19.05.14 הוצג כי מחומר החקירה עולה כי קיבל באותו יום 100 ₪ מקונסטנטין בתמורה לשני כדורי סבוטקס , תשובתו "פששש מעניין . אין לי שום דבר להגיד" ( עמוד 3 שורות 68-70). הנאשם נשאל מהיכן הכסף שנספר בסך של 4,600 ₪ והשיב שזה של החברה שלו . הוא נשאל מה זה השטר של ה- 100 ₪ והשיב " זה שלי, זה היה בקופסא שלי, זה היה בנפרד משאר הכסף".

            ש. למה זה היה בנפרד?

            ת. זה היה בנפרד (ה.ח - החשוד מגחך קלות ") ( עמוד 5 שורות 136-141).

                        ( ר' גם הודעת הנאשם מיום 21.05.14 שורות 27-32).

ג.         המבקשת בהודעתה מיום 20.05.14 ציינה, כי היא חברה של הנאשם מזה כחמש שנים , הם מתגוררים יחדיו בדירה מזה כשנתיים. אתמול עצרו את הנאשם ולקחו דברים מהבית שחלק מהם שלה. לטענת המבקשת " לקחו לי מתוך ארנק בפנים, בתוך הניירות עם תיק של רופא בניירות של רופא. הארנק היה בצע קרם, רשום בהודי על הארנק היה 2,810 ₪ והיה לי עוד בתיק כחול 600 ₪ כל הכסף הזה שלי אני עובדת קשה במשק בית. " (עמוד 1 שורות 10-12).

הוצג לנאשם במסגרת הודעתו מיום 21.05.14 לעיל, כי בת זוגו מספרת שרק סך של 3,000 ₪ לערך מהכסף שנתפס הינו שלה, תשובתו : " שום דבר, שומר על זכות השתיקה" (עמוד 3 שורות 45- 46). בהמשך, הוצג לנאשם כי הוא סוחר סמים וזו לא פעם ראשונה, וכך הוא עושה כסף ויושב פה ומשקר למשטרה, תשובתו " שומר על זכות השתיקה" (עמוד 3 שורות 47-48)

ככלל יצוין, כי בהודעתו מיום 21.05.14 הרבה הנאשם לשמור על זכות השתיקה, ולא התעמת עם השאלות הנוקבות שהופנו אליו באשר לעסקאות הסם בהן נטל לכאורה חלק. שתיקתו של הנאשם בחקירתו השניה מחזקת עד מאד את הראיות כנגדו ( ר' בש"פ 3199/14 וינברג נ' מדינת ישראל (7.5.14). שתיקת הנאשם מיוחסת לחובתו ובכך תורמת לחיזוק הראיות המסבכות אותו בביצוע העבירות ( ר' בש"פ 1618/07 זגורי נ' מדינת ישראל (6.3.07) ;בש"פ 4997/05 קייסי נ' מדינת ישראל (26.6.05)).

דיון והכרעה

10.       לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובהינתן האמור לעיל, נחה דעתי כי דין בקשת המבקשת להידחות .

5

11.       לצרכי הבקשה שבפני , ניתן לומר כי המשיבה עמדה בנטל המוטל עליה להראות שקיים סיכוי סביר שאם יורשע הנאשם , יחולט הכסף לטובת אוצר המדינה וכי נטל זה מבוסס על תשתית מספקת ומוצדקת ( ר' בש"פ 6821/96 אלחמידי נ' מדינת ישראל (21.10.96 ) ; ב"ש (י-ם) 1131/99 מדינת ישראל נ' סעדה 7.3.00)).

12.       בניגוד לטענת המבקשת בהודעתה, הכסף שנתפס לא נתפס בארנק שלה ולא בתיקה הכחול. על פי דו"ח התפיסה הכסף נתפס מוסלק בתוך שקית צמר גפן.

13.       בניגוד לטענת המבקשת בהודעתה, סכום הכסף שנתפס לא היה 2,810 ₪ (בארנק) בצרוף 600 ₪ (בתיק הכחול) - סה"כ 3,410 ₪. בחיפוש נתפס סך של 4,600 ₪ , וכן כסף זר.

14.       בקשת המבקשת שבפניי להשבת התפוסים (הכסף - שהינו התפוס היחיד שנותר בחזקת המשיבה), אינה נתמכה בתצהיר המבקשת ואף לא הומצאו כל אסמכתאות כלשהן מטעם המבקשת באשר למקור הכספים שטענה כי הינם שלה. לא הוצגו חשבוניות , לא הוצג אישור מעביד כלשהו ולא הוצגו תלושי שכר.

15.       כפי שנפסק אפילו קיים סיכוי ממשי לחילוט חפץ בעתיד, נטיית בתי המשפט הינה לשחרר את הנכס התפוס בתנאים וערבויות שיבטיחו את אפשרות החילוט בעתיד, כדי לשמור על זכותו הקניינית של בעל החפץ (ר' בש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל פ"ד נב (1) 14).

ביהמ"ש מוסמך להחזיר רכוש לבעליו, בין אם הוא הנאשם בביצוע העבירה או בין המדובר באדם אחר, בתנאים אשר יבטיחו את מימוש החילוט לאחר שיסתיים משפטו של הנאשם.

16.       בנסיבות העניין, ניתנת בזאת האפשרות למבקשת להמציא לידי המשיבה ערבות בנקאית אוטונומית על הסך של 4,600 ₪ או כל בטוחה טובה אחרת להנחת דעה של המשיבה.

כנגד המצאתה של ערבות זו או בטוחה כאמור, ישוחרר סכום הכסף שנתפס.

17.       אין צו להוצאות.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים בהקדם.

ניתנה היום, א' אב תשע"ד, 28 יולי 2014, בהעדר הצדדים.