1

בפניי בקשה חמישית להארכת תוקף החזקת תפוסים שנתפסו על ידי המבקשת, למשך 3 חודשים נוספים, קרי עד ליום 3.6.18, מכוח סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט - 1969, יחד עם סעיפים 21 ו- 26 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000.

2

התפוסים מושא הבקשה הם שתי דירות המעוקלות ברישום, שפרטיהן במסמך מב/1 מיום 27.3.18: דירה ברמת גן, בשווי כ- 4 מיליון ₪ ודירה בבת ים, בשווי כ- 900,000 ₪.

בתיק זה ניתנו החלטות רבות, ע"י מותבים שונים, באשר לחשודים ולתפוסים שנתפסו בעניינם. המעט שאציין הוא, כי ניתנו מספר החלטות באשר למשיבים שבפניי, כמו גם באשר לחברת גרוסמן (י.א.) בע"מ (להלן: "החברה"), שלה זיקה לענייננו. אין חולק באשר לקיומו של חשד סביר לביצוע המיוחס למשיבים, וכי שווי התפוסים נופל משווי העבירות (ראו גם האמור בדו"ח הסודי אמ/1, מיום 5.7.17).

בעניינם של חשודים רבים אחרים בפרשה, הוארך תוקף החזקת התפוסים עד לראשית יוני 2018, לערך. "גל" ההחלטות האחרון נסמך על הסכמות שהושגו בעניין חלק מן החשודים, כמו גם על צבר החלטות שניתנו על ידי, בעניינם של אחרים. בעניינם של המשיבים שבפניי, ביום 10.1.18 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בדבר הארכת תוקף החזקת התפוסים, בחודשיים ימים.

בדיון שהתקיים, הבהירה ב"כ המבקשת כי התיק מצוי, לשיטתה, "בישורת האחרונה". אין חולק כי המדובר בפרשה רבת היקף, המלווה עת ארוכה ע"י הפרקליטות. התובעת ציינה, בין היתר, כי עסקינן בעיקול ברישום בלבד, כי ניתנו הודעות שימוע אך טרם נקבע מועד לשימועים וכי עצמת החשדות לא קהתה. בקשת המבקשת היא כי יוארך תוקף ההחזקה עד ל"איפוס" עם המועד שנקבע בעניינם של האחרים.

ב"כ המשיבים הפנה לכך כי המבקשת מחזיקה בתפוסים רבים בפרשה (- פירוט מצוי במסמך במ/1 הנ"ל), לרבות כאלה שנתפסו מידי החברה, המצויה בהליכי פירוק. בקשת הסניגור היא, כי יבוטל העיקול הרובץ על הדירה שבבת ים בלבד (- להלן: "הדירה"). לדבריו, המדובר בדירה שנרכשה בשנת 2006 ועברה במתנה מידי משיב 1 לבנו, משיב 3. הסניגור הוסיף וציין כי מעבר לחשד הקיים בעניינו של משיב 1, המדובר במי שעסק בעסקי בנייה אמיתיים וכי כתוצאה מן ההליכים בפרשה זו נגרם נזק "עצום" שהביא לקריסתה של החברה. משיב 1 מצוי בקשיים כלכליים רבים, באופן שאינו מאפשר לו לקבל הלוואה מבנק על מנת לקדם את התנהלותו הכלכלית. הואיל והדירה נרכשה תקופה ארוכה בטרם מועד ביצוע העבירות הנטענות, ראוי לאזן את הנזקים הכלכליים שנטענו, באופן שבו יוסר העיקול ולו כדי שהדירה תוכל לשמש כבטוחה למתן הלוואה.

3

ב"כ המבקשת השיבה, כי אין נפקות למועד רכישת הדירה, שכן עסקינן בתפיסה ב"שווי". עוד ציינה כי לא הוצגו ראיות לתמיכה בטיעון המבקשים; כי קשיי החברה נובעים מביצוע פעילות עבריינית וכי משיב 3 כבעל הדירה הוא טוען לזכות. בסיפא דבריה הצהירה התובעת כי לא תוגש בקשה נוספת למתן ארכה להחזקה בתפוסים.

לאחר ששמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר החסוי הרלבנטי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

הטעם לדבר נובע משילובם של כל אלה: אכן, לא הוצגו ראיות בדבר מצבו הכלכלי של מי מן המשיבים. די בכך כדי להקהות במידה רבה מטיעונם, עד כדי דחייתו. המדובר בטיעון כללי ועמום. יתרה מכך, חומר החקירה ולרבות החומר החסוי, מלמדים לכאורה כי קיים קשר ישיר בין פעילות עבריינית ולבין מצבה של החברה. משכך, קשה להלום כי מי הגורם לכאורה למסכת העבריינית יהנה מפירות העבירה בהתאם לכלל האמור בדין באשר למהות האיסור על הלבנת הון. עוד יש לזכור כי על אף שהחקירה מתנהלת עת ארוכה למדי, נעשה הדבר תוך פיקוח עיתי ומתמשך של בית המשפט, אשר מצא לשוב ולהאריך את מועד החזקת התפוסים. לא אוכל לקבל את הפניית הסניגור המלומד להיקף כלל התפוסים המוחזקים, שכן יש לבחון מה מוחזק בעניינו של כל חשוד. בהקשר זה אזכיר את המובן מאליו, כי החברה מהווה אישיות משפטית נפרדת מן המשיבים שבפניי. בהינתן הצהרת התובעת לפיה לא תוגש בקשה נוספת ובהינתן כי כלל התפוסים מוחזקים עד לראשית יוני לערך, אין הצדקה של ממש לקבל את בקשת המשיבים.

לאור כל האמור- בקשת המבקשת מתקבלת. תוקף החזקת התפוסים מוארך עד ליום 3.6.18.

כלל החומר שהוגש לעיוני ע"י המבקשת יושב אליה באמצעות המזכירות או צוות לשכתי.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ח, 17 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.