1

1.         ראשית דבר:

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעניין החזרת התפוסים למבקש, לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט - 1969 (להלן: "הפקודה").

2.         נסיבות המקרה:

ביום 12/12/16 הורה ביהמ"ש להשיב את התפוסים למשיב. בשל כך, הגישו המבקשים ביום 29/12/16 בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל וביהמ"ש הורה על עיכוב ביצוע עד למתן החלטה זו.

3.         דיון והכרעה:

2

על-פי סעיף 35 לפקודה, יוחזר חפץ שנתפס לאדם התובע זכות בו, אם לא הוגש משפט נגדו שבו החפץ צריך לשמש ראיה או אם לא ניתן צו לפי סעיף 34, זאת תוך שישה חודשים מיום התפיסה. לבית המשפט הסמכות להאריך את תקופת ששת החודשים בתנאים שיקבע. הארכה זו איננה יכולה להיות לצמיתות ועליה להינתן לזמן מסוים, לתכלית מסוימת ומטעמים ראויים. ככלל, יש להגיש בקשת הארכה בתוך התקופה שהארכתה מבוקשת. עם זאת, ניתן להאריך תקופה זו, גם אם זו הוגשה לאחר חלוף תקופת ששת החודשים.

במקרה דנן, אין מחלוקת כי במהלך ששת החודשים מיום 9/3/16 בו נלקחו התפוסים, לא הוגש משפט כנגד המשיב בעניין התפוסים. כמו כן, בתקופה זו אף לא הוגשה כל בקשה להארכת החזקת התפוסים ע"י המבקשים. יחד עם זאת, אין זה מספיק כאמור עפ"י סע' 35 לצורך ההכרעה בבקשה, אלא נשאלת השאלה האם יש הצדקה להחזירם למשיב כחלק מההגנה על זכויותיו הקנייניות, או לאפשר למבקשים להמשיך ולהחזיקם כחלק מהאינטרס הציבורי.

הלכה היא בעניין זה, כי בהפעלת שיקול-הדעת השיפוטי על בית-המשפט לתת דעתו על כל השיקולים הרלוונטיים, בין השאר לטיב החפץ התפוס, לסוג העבירה שיש חשד כי יעברו באותו חפץ, לנטל ההוכחה ולמידת ההוכחה הדרושה לצורך הכרעה בגורל התפוסים, לזכות הקניינית של הטוען לזכות בחפץ, לאינטרס הציבורי למנוע ביצוע עבירה בחפץ וכיוצ"ב. הרשימה איננה סגורה. בית-המשפט רשאי לקבוע תנאים בצו הניתן על-ידיו, אולם על התנאים להיות כאלה שיש בהם כדי לשמש תחליף לתפיסה באופן שישיגו את תכליתה, ועם זאת, תהיה פגיעתם קטנה ככל שניתן מזו הנגרמת בעקבות התפיסה (בש"פ 6686/99 אליהו עובדיה נ' מדינת ישראל, נד(2) 464 (2000)).

            במקרה דנן, יש להיעתר לבקשת המבקשים וזאת מן הטעמים הבאים:

ראשית, התפוסים הינם ציוד תקשורת אשר שימשו את המשיב לביצוע עבירה לכאורה והחשש כעת הינו כי החזרת אלו למשיב, ישמשו אותו להמשך ביצוע לכאורה של עבירה בתחום התקשורת ושידורי טלוויזיה מסחריים באופן לא חוקי תוך רמיסת חוקי המדינה בתחום זה ופגיעה לא מוצדקת בגופים הפועלים בתחום שידורי הטלוויזיה באופן חוקי.

שנית, עולה מדברי המבקשים כי קיימות ראיות לכאורה להגשת משפט כנגד המשיב בעניין השימוש בתפוסים לפי חוק התקשורת, ומאחר שכך, יכול והמשיבים יעמדו בסופו של יום בנטל ההוכחה כי בוצעה ע"י המשיב עבירה באמצעות התפוסים.

3

שלישית, אמנם המשך החזקת התפוסים בידי המבקשים גורמת לפגיעה בזכות הקניין של המשיב, אך עם זאת, יש לזכור כי כנגד זכות הקניין הנ"ל עומד אינטרס ציבורי חשוב והוא לאפשר למבקשים למצות את חקירתם ולהעמיד את המשיב לדין. מה עוד, כי לצורך מיצוי ההליכים כנגד המבקש ביקשו המבקשים בדיון ארכה של חודשיים.

מדברי המבקשים דלעיל, עולה כי גובש מבעוד מועד חומר גלם ראייתי לצורך ההליך הפלילי כנגד המשיב לעניין התפוסים, וכי עפ"י המבקשים, התפוסים אמורים לשמש גם לצורך חילוט. זאת, כאשר הרשעה קודמת של המשיב בשנת 2005 בתחום שידורי הטלוויזיה נעברה באמצעות ציוד דומה לתפוסים במקרה דנן, שם חולטו אלו בסופו של יום.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ראוי כי זכותו הקניינית של המבקש במקרה דנן תיסוג מפני הצורך בהגשמת תכלית ההליך הפלילי, אף אם זו ישנה חריגה במידה ממגבלת הזמן אותה הציב סעיף 35 לפקודה.

מכל מקום, הרי שאין בהחלטה זו כדי לרוקן מתוכן את הנאמר בסעיף 35 לפקודה, אלא אך ורק כדי לפרשו באמות המידה הנדרשות לצורך הגשמת תכליתו של ההליך הפלילי ביחס לנסיבות המקרה העומד בפנינו.

6.         סיכומו של עניין:

·        הריני נעתר לבקשת המבקשים. התפוסים יישארו בחזקת המבקשים לצורך ההליכים כנגד המשיב.

·        יחד עם זאת, על מנת לרכך את הפגיעה בזכות הקניינית וכדי להימנע מפגיעה חמורה יותר שלא לצורך בזכות זו, יש להגביל את מועד מיצוי ההליכים של המבקשים כנגד המשיב לחודשיים מהיום, דהיינו עד ליום 2/5/17

4

המזכירות תמציא העתק לצדדים

ניתנה היום, ד אדר תשע"ז 02 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.