המבקש הגיש בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, כנגד המשיב, השוכר ממנו יחידת דיור בחצר ביתו. לאחר דיון שהתקיים לפני כב' השופטת ד' להב במעמד צד אחד, ניתן צו כמבוקש, שכלל הרחקת המשיב למרחק של 500 מטרים ממקום המגורים של המבקש, וקביעת מועד דיון במעמד שני הצדדים בעוד כשבוע. משמעות הצו, הלכה למעשה, היא הרחקת המשיב מדירת המגורים בה הוא מתגורר.

            בשעות הצהריים, הגיש המשיב בקשה לביטול סעד ההרחקה שניתן כנגדו. בקשה זו נותבה לטיפולי, כשופט כונן. בבקשה הבהיר המשיב, כי לא איים על המבקש ולא נהג כלפיו באלימות. לאחר קבלת הבקשה, הוריתי על קבלת תגובה דחופה של מבקש הצו. המזכירות יצרה קשר טלפוני עם המבקש, הלה מסר שאין לו את האמצעים להגיש את התגובה, ומשכך הוריתי על מסירת התגובה למזכירות והעלתה על הכתב.

            תגובת המבקש לביטול ההרחקה היא כדלקמן: "בשיחה עם אדון שמיר, הוא טוען כי המשיב מאיים עליו ללא הפסקה ופגע בגלגלי רכבו. הוא מפחד ממנו וטוען כי הוא לא מפסיק לאיים עליו ולקלל אותו. כאשר הוא נמצא בחצר הבית, הוא צועק עליו מבחוץ ומקלל אותו והוא מפחד לצאת מהבית. בנוסף, שלח הודעות קוליות לעורך דינו ואיים על שניהם".

            ברקע הדברים תביעת פינוי (שאיני יודע בשלב זה אם הוגשה) והתחייבות נטענת של המשיב לפנות את יחידת הדיור, אולם הדברים אינם נוגעים לסעד לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת.

            לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, לא ראיתי לשנות את הצו שניתן על ידי כב' השופטת להב, וממילא הדבר אינו בסמכותי, אולם סבורני כי ראוי להקדים את מועד הדיון במעמד שני הצדדים כך שיתקיים כבר מחר. השיקולים להקדמת מועד הדיון ברורים, שמיעת כלל טענות הצדדים טרם הרחקת המשיב מביתו למשך החגים, לאחר שהבהיר כי אין לו חלופת מגורים. מאליו מובן, כי אין כל אמירה בנוגע למהות הדברים, והחלטה זו עוסקת בפן הדיוני בלבד, הקדמת מועד הדיון שנקבע לבירור טענות הצדדים במעמד שני הצדדים.

            נוכח האמור, מועד הדיון שנקבע במעמד שני הצדדים יוקדם למחר, כך שיתקיים בפני שופט תורן בבית משפט השלום בפתח תקווה בשעה 10:30.

            המזכירות מתבקשת לדוור לצדדים בדחיפות החלטה זו, וליידע אותם טלפונית; יש להבהיר לצדדים כי הדיון יתקיים בבית משפט השלום בפתח תקווה על מנת למנוע הגעה לבית משפט זה.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשפ"ג, 14 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.