1.         הצדדים הם שכנים בבית דו משפחתי ברחוב גדעון בן יואש באשקלון, ולהם גדר משותפת המהווה את מקור הסכסוך בין הצדדים. ביום 19.3.23 ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת, במעמד צד אחד, וביום 23.3.23 התקיים דיון במעמד הצדדים. השאלה היא האם יש מקום להארכת תוקפו של הצו שניתן, מחשש לשלומם של המבקשים או ילדיהם.

            לאחר התרשמות מהצדדים ולמרות ראיות ללשון בוטה של המשיב 2 בעת ויכוחים עם המבקשים מעבר לגדר, ואמירות שונות המשתמעות כאיום, מצאתי כי הסכסוך האזרחי בין הצדדים סביב גבולות המגרש וטענות הדדיות לנזקים עקב עבודות שיפוץ, אינו מצדיק צו למניעת הטרדה מאיימת.

2.         חוק למניעת הטרדה מאיימת הוא סעד קיצוני ביחסים בין שכנים שיש לעשות בו שימוש רק יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור, והתנהגותו של האדם, נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר. מאחר והפרת צו מהווה עבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, ויכולה לגרור בנקל מעצר בגין תלונה על הפרתו, לא בנקל ייתן בית המשפט סעד מעין זה בסכסוך שכנים שלא לווה באלימות פיזית ממש. קל וחומר כי לא יינתן צו מקום בו יש חשש שהמבקש עלול לעשות שימוש לרעה בכוח הצו שניתן.

            להתרשמות ישירה של בית המשפט מהצדדים המעורבים, יש משקל מכריע בשאלה אם לתת צו. לאחר התרשמות מהמבקשים והמשיבים, לא מצאתי כי יש סכנה כלשהיא לשלומם של המבקשים מהתנהגות המשיבים. ביחס למשיבה, שהצהירה כי היא מנהלת בית ספר, הבקשה לא מגלה כל עילה ובעדות המבקשים והראיות מטעמם, לא עלתה כל התנהגות פוגענית מטעמה.

            ביחס למשיב, אמנם מהקלטות וסרטונים שהוגשו נשמע הוא מקלל את השכנים, ומוסיף אמירות שמשתמע מהן איום, אולם יש לבחון את האמירות בהקשרן. המשיבים העידו כי סביב סכסוך עקב עבודות שיפוץ שביצעו המבקשים ונזקים שנטען כי נגרמו למשיבים, היה דין ודברים והמבקשים הקניטו את המשיב ובני ביתו, ובתגובה איבד שלוותו וענה באופן שענה.

            לאחר עיון במכלול הראיות אני סבור כי למרות התנהגות המשיב בעבר, שאינה ראויה, לא מדובר באדם שמטריד בכוונה את השכנים רק כדי להפריע את שלוותם. כמו כן, "צבע וגוון" האיומים הנטענים אינו מעיד על מסוכנות המצדיקה מתן צו למניעת הטרדה מאיימת. התרשמתי כי המשיבה היא גורם הממתן את תגובות המשיב, אשר למרות שעלול להתנהג בבוטות במריבה, לא יוזם הוא יש מאין את החיכוך עם השכנים.

            בנסיבות מעין אלו, אין צורך בצו שעה שהמבקשים יכולים מיוזמתם להימנע מכל קשר עם המשיב ואז לא יקום חשש להתנהגות תוקפנית מצידו. גם הסרטון הישן של יונה מתה שנזרקה לחצר המבקשים, אשר לא ברור כי המשיבים או מי מטעמם זרקו אותה, אינו משנה מסקנה זו.

3.         החוק מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

            "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

            כאמור לעיל, לא התרשמתי כי המשיבים מחפשים סכסוך עם המבקשים. יתרה מכך, מקור הסכסוך הוא מחלוקת על גבולות שמקומה להתברר בהליך אזרחי מתאים, אם לא ישכילו הצדדים להגיע להסכמות. גם אם השתמע מדברי המשיב כי בדעתו לפעול באופן חד צדדי ביחס לגדר המשותפת, בדיון הבהירו המשיבים כי לא התכוונו לפגוע בגדר ללא צו שיפוטי מתאים. די בהבהרה זו כדי להימנע ממתן צו.

            יתרה מכך, מתכתובות בין הצדדים שהוגשו על ידי המשיבים עולה כי הייתה תקשורת תקינה, ואף התקדמות להסכמות ביחס לגדר, אשר ככל הנראה עלו על שרטון. אין מקום לעשות שימוש בכלי של צו למניעת הטרדה מאיימת ככלי ליתרון דיוני בסכסוך אזרחי אחר.

4.         המבקשים הפנו לתלונות קודמות שהגישו למשטרה , ביום 15.9.22 וביום 7.2.23, וסמוך לפנייתם לבית המשפט. העובדה כי המשטרה לא פעלה בגין תלונות קודמות מלמדת כי הראיות שהוצגו לא הצדיקו אפילו את חקירת המשיב. בנסיבות אלו, יש חשש כי מתן צו עלול להוות כלי לשימוש לרעה בידי המבקשים.

            לאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נדחית.

            הצו הזמני שניתן ביום 19.3.23 מבוטל. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' ניסן תשפ"ג, 24 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.