1.      ביום 31/3/24 ניתן פסק דין ע"י כב' המפקחת הבכירה על רישום המקרקעין בתל אביב אושרת ארפי מוראי ("המפקחת") בתיקים המאוחדים הבאים: 5/1731/2022 ו- 5/226/2023. המדובר בתביעה ובתביעה שכנגד בקשר עם הבית המשותף ברחוב ענתות 38 תל אביב, בו הצדדים מתגוררים.

2.      בין היתר, חויב המבקש להסיר מצלמות ופנסי תאורה שהתקין ברכוש המשותף. המבקש אף חויב בהוצאות משפט.

3.      ביום 21/4/24 הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק"). בפתח בקשתו כתב המבקש: "ביטול החלטה להסרת מצלמות ותאורה בשטח חניה פרטי וביטול הוצאות על דחיית תביעה שהגיש המבקש (רובין) והתקבלה התביעה שכנגד שהגישה הנציגות...".

4.      בו ביום החליט כב' השופט ברכיה כך: "ככל שהמבקש עותר להשיג על החלטת כב' המפקחת על המקרקעין, הרי שאין לבית משפט זה הסמכות לכך, בוודאי לא במסגרת ההליך שהוגש. מומלץ למבקש, ככל שאין מדובר בבקשה הקשורה להחלטת כב' המפקחת, לתמצת את בקשתו ולהגישה בשנית, מנוסחת כדבעי".

5.      ביום 25/4/24 הגיש המבקש את בקשתו מחדש וזו הגיעה לשולחני כשופט תורן בפגרת פסח. גם מהבקשה המחודשת עולה כי המבקש מתקשה להשלים עם פסק הדין שניתן ע"י המפקחת. אפנה למספר ציטוטים הממחישים זאת: "ההחלטה של המפקחת מפקירה את ביטחוננו" (סע' 3 לבקשה המחודשת); "בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 31/3/24" (שם; סע' 4, בחלקו השני); "החלטותיה של המפקחת אינה קבילה בעליל" (שם, סע' 5) ועוד.

6.      לאחר שעיינתי בבקשה סבורני, כי דין הבקשה להידחות כבר עתה ללא צורך בתגובה ודיון, בשים לב לכך, כי האכסניה המשפטית המתאימה לטענות המבקש אינה בהגשת בקשה לפי החוק.

7.      מגמת בתי המשפט היא, כי יש להיזהר שלא להרחיק נדוד הרבה יתר על המידה ולהפוך את החוק למניעת הטרדה מאיימת לתחליף לבירור טענות שנכון לברר אותן בהליכים אזרחיים רגילים. ראו ה"ט (ת"א) 33675-06-17 אברמצייב נ' דלבריאן (18/6/17), לאמור: "כאשר בית המשפט מוצא כי המדבר בהליך הנחזה כתחליף לנקיטת הליכים אחרים כמקובל, בית המשפט לא יטה לסייע מכוחו של חוק מניעת הטרדה מאיימת...".

8.      עוד נפסק כי: "במקרים בהם מדובר בסכסוך בעל אופי אזרחי, כאשר ההתנהגות אינה ממוקדת בהטרדתו והעכרת שלוותו של האחר ואינה יוצרת תחושת איום על רקע התנהגותו של המטריד, נטיית בתי המשפט תהא שלא להיעתר למתן צו על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת". ראו ע"א (י-ם) 50554-12-20 עזרא נ' ביטאיט (1/3/21). במקרה דנן מדובר על סכסוך אזרחי שהוכרע ע"י המפקחת.

9.      לא זו אף זו, החוק למניעת הטרדה מאיימת בא על מנת ליתן מענה דחוף ומתוחם לפגיעה שארעה סמוך לפני הגשת הבקשה (רע"א 1852/21 עזרא נ' ביטאיט, 18/4/21). בענייננו מדובר על אירועים שאירעו זה מכבר, כפי שעולה מפסק הדין של המפקחת. ראו בסעיף 8 לפסק הדין המפנה להליכים קודמים בין הצדדים, שהחלו בשנים 2018 ו-2020.

10.  ככל שהמבקש איננו משלים עם פסק דינה של המפקחת הוא רשאי לערער עליו בפניי בית המשפט המחוזי, כפי שנקבע בסעיף 77 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. כמוסבר לעיל, בקשה לפי החוק איננה הדרך לתקוף את פסק דינה של המפקחת.

11.  סבורני כי הנימוקים דלעיל עולים כדי "נסיבות חריגות" לעניין סעיף 7(ה) לחוק, אשר יש בהן כדי להצדיק את דחיית הבקשה כבר בשלב זה.

12.  הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיב, אינני מחייב את המבקש בהוצאות משפט.

13.  המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ח ניסן תשפ"ד, 26 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.