1

לפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק").

א. הבקשה והצו הארעי שניתן ע"י השופט התורן:

1.      המבקשת, גב' ג'ני פלדמן, מתגוררת לדבריה ברחוב המעגל 11/9 ברמת גן.

2.      לטענתה, שכנתה המשיבה, הגב' אורה קפלן ברגר, שמתגוררת ברחוב המעגל 11/7 ברמת גן נוהגת לצלם אותה, להקליט אותה ולבלוש אחריה, אחרי בן זוגה, ובני משפחתם, זאת גם במתחם המגורים המשותף וגם ברחוב.

3.      נטען, כי מדובר בהתנהגות שנמשכת כבר כשש שנים; כי המשיבה נוהגת בדרך של איומים והטרדות גם ביחס לבתה התינוקת של המבקשת, אשר מתקרבת בצורה מאיימת כדי סנטימטרים ספורים מפניה של המבקשת ומבתה הפעוטה במספר הזדמנויות, כולל דחיפת ראשה לעגלת התינוק.

4.      נטען, כי כאשר נדרשה מעורבות המשטרה, המשיבה לא שיתפה פעולה עם המשטרה, סירבה לפתוח הדלת ולא ענתה לטלפונים.

5.      הבקשה הוגשה ביום 25 באוגוסט 2022 והובאה לפני שופט תורן (כב' השופט הקר) אשר הורה על מתן צו ארעי האוסר על המשיבה ליצור קשר כלשהו עם המבקשת, לאיים עליה, לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה ומעשיה ולהימצא ליד דלת ביתה (להלן: "הצו הארעי").

ב. תגובת המשיבה:

6.      המשיבה הינה בת 72, אשר מתגוררת בבניין שברחוב המעגל 11, משך כמעט 60 שנה ברציפות.

7.      לטענת המשיבה, המבקשת מטעה את בית המשפט, שכן זו כלל אינה מתגוררת בבניין שברחוב המעגל 11, ומי שמתגורר במקום הוא בכלל אחיה של המבקשת, מר דוד פלדמן (להלן: "מר פלדמן") שגר בגפו מעל דירתה של המשיבה, ואשר מצוי עם המשיבה בסכסוכים משפטיים רבים אשר הוסתרו מפני בית המשפט.

2

8.      בקשר לכך הוצגה תביעה משנת 2019 שהגיש מר פלדמן ביחד עם בעל דירה נוספת כנגד המשיבה, למפקחת על רישום המקרקעין בת"א. אחד מהסעדים בתביעה עסק בטענות לפיהן המשיבה מצלמת את דיירי הבניין בעת שהם עולים ויורדים בחדר המדרגות, כאשר בעת בירור ההליך התובעים שם לא עמדו על בירור הסעד האמור-מכאן שמדובר בטענה שנטענת מזה מספר שנים.

9.      ביתר שאת טוענת המשיבה, כי המבקשת מעולם לא התגוררה בבניין ולמשיבה מעולם לא היה כל קשר אליה. לכל היותר פגשה המשיבה את המבקשת פעמיים בלבד במהלך השנים האחרונות למספר שניות (בחדר המדרגות), שעה שהמבקשת באה לבקר את אחיה.

10.  למשיבה לא ידוע כלל על תלונה במשטרה שהגישה כנגדה המבקשת; היא לא זומנה לכל חקירה ולטענתה מר פלדמן הוא שוטר שמנצל את מעמדו לרעה על מנת להלך עליה אימים.

11.  המשיבה מציינת, כי הבקשה אינה מתייחסת לתאריכים כלשהם וכי אין ממש בטענות לפיהן היא נוהגת לבלוש אחרי המבקשת או בני משפחתה.

ג. המסגרת הדיונית:

12.  צו ארעי במעמד צד אחד, ניתן ביום 25 באוגוסט 2022 ע"י כב' השופט אודי הקר.

13.  התיק נקבע לדיון במעמד הצדדים ליום 1 בספטמבר 2022, אלא שאז ביקשה המשיבה לדחות את מועד הדיון למועד נדחה לאחר ה-23 באוקטובר 2022, זאת בשל טיפולים רפואיים שאותם היא עוברת ובשל כך בוטל הדיון.

14.  עם סיום הפגרה עבר התיק לטיפולי כשופט צוות הסעדיים הזמניים ונקבע בהמשך לדיון ביום 24 באוקטובר 2022, תוך שהצו הארעי נותר על כנו (שכן בקשת הדחייה באה מטעמה של המשיבה).

15.  ביום 25 בספטמבר 2022 הגיש מר פלדמן בקשה להצטרף כצד להליך שמתנהל בתיק זה על ידי בת זוגו -המבקשת. לאחר קבלת עמדת המשיבה דחיתי את הבקשה ביום 29 בספטמבר 2022, זאת נוכח העובדה שבקשתו של מר פלדמן הייתה כללית ולא הדגימה הטרדה שבאה בזמן סמוך קודם לכן, זאת תוך שהבהרתי, כי זכויותיו של מר פלדמן להגיש בקשה נפרדת שמורות לו, במידת הצורך.

16.  ביום 29 בספטמבר 2022 דחיתי גם את בקשתה של המשיבה לסלק את הבקשה על הסף והבהרתי, כי יש צורך בשמיעת טענות הצדדים.

17.  תגובת המשיבה לבקשה הובאה במסגרת בקשה מס' 6, כאשר ביום 6 באוקטובר 2022 הבהירה המשיבה, כי תגובתה שם (שהתייחסה במקור לבקשת הצירוף של מר פלדמן), מהווה את תגובתה לבקשה עצמה.

18.  דיון במעמד הצדדים אמור היה להתקיים ביום 24 באוקטובר 2022, אלא שהוא נדחה בעקבות בקשה שהגיש ב"כ של המשיבה ערב הדיון, בשל טעמים רפואיים/קושי לתקשר עם המשיבה. הצו הארעי נותר בעינו.

19.  דיון במעמד הצדדים התקיים לבסוף ביום 1 בנובמבר 2022. בדיון שמעתי את המבקשת ואת בן זוגה מר פלדמן וכן המשיבה (שהייתה מיוצגת).

ד. דיון והכרעה:

3

20.  לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ואף שמעתי את השלמות הטיעון בדיון שהתקיים היום לפניי סברתי, כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, זאת נוכח הטעמים הבאים:

המסגרת הנורמטיבית:

21.  סעיף 2 לחוק, מגדיר מהי הטרדה מאיימת.

"(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

22.  המושג "הטרדה מאיימת" הוגדר בהצעת חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-2001 (הצ"ח 3028, ג' באב התשס"א, 23.7.2001), באופן הבא:

"המושג "הטרדה מאיימת" או במקורו בשפה האנגלית "stalking" מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעות בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד"

וכן:

"הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושת איום, לעתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה".

מן הכלל אל הפרט:

23.  טענתה של המשיבה בתגובתה, כמו גם בדיון שהתקיים לפניי הייתה - "לא היה ולא נברא", ולא רק זאת אלא שהמבקשת: "אינה דיירת בבניין, אינה גרה בבניין, ואינה בת זוגו של מר פלדמן" (ס' 1 לתגובה). בסעיף 3 לתגובה אף הדגישה המשיבה, כי: "המבקשת מעולם לא גרה בניין ולמשיבה מעולם לא היה כל קשר אליה".

24.  אלא שגרסה זו של המשיבה הסתברה להיות מוקשית, שעה שהמשיבה העידה בדיון שהתקיים לפניי, כי (עמ' 3, ש' 14-15): "כשנכנסה לגור בבניין היא השאירה לי פתק שרוצה להיפגש ואני לא הסכמתי. אני לא יודעת למה רצתה להיפגש".

25.  קיים אפוא קושי לא מבוטל להציג גרסה כה קוטבית לפיה המבקשת אינה מתגוררת כלל בבניין, כאשר בפועל עדותה של המשיבה סתרה מיניה וביה גרסה זו עליה נסמכה המשיבה בתגובתה. מסתבר שהמשיבה אינה חולקת על כך, כי המבקשת מתגוררת בבניין והיא אף יודעת מתי היא נכנסה לגור בו.

26.  עוד יוער לעניין זה, כי המבקשת הציגה תעודת זהות משנת 2018 ממנה התחוור, כי היא מתגוררת בבניין מושא המחלוקת.

4

27.  קריסת הגרסה העובדתית בהיבט זה, מקרינה מטבע הדברים גם על גרסתה הנוספת של המשיבה אשר כפרה בטענות המבקשת ומקשה ליתן אמון בטענות המשיבה, אשר מרחיקה עצמה מטענות המבקשת וטוענת כי הכל מופרך.

28.  לשיטת המבקשת מדובר בהטרדות מתמשכות אשר נמשכות שנים. הלכה פסוקה היא, כי החוק למניעת הטרדה מאיימת בא על מנת ליתן מענה דחוף ומתוחם לפגיעה שארעה סמוך לפני הגשת הבקשה (רע"א 1852/21 עזרא נ' ביטאיט, 18.4.21) וככל שבכך היו מסתכמות הטענות, וודאי שלא היה מקום להיעתר לבקשה.

29.  דא עקא, שהמבקשת תיארה בבקשתה אירועים של הטרדות תכופות יותר כלפיה וכלפי בתה ואלה עונים לטעמי על ההגדרה של אירוע תחום שקדם להגשת הבקשה; בדיון תארה המבקשת אירוע הטרדה מחודש יוני 2022 שאז צרחה המשיבה עליה ועל בתה מתחת לבניין והתקרבה אליה בצורה מאיימת ואירוע נוסף מחודש אוגוסט 2022, שאז נטען שהמשיבה דחפה את ראשה לעגלת התינוקת של המבקשת- אלא שמי שהייתה מעורבת באירוע הייתה אמה של המבקשת שלא התייצבה לדיון ועדותו של מר דוד פלדמן בן זוגה של המבקשת לא תרמה לבירור אירוע זה אך לימדה על קרבה לא ברורה של המשיבה לבתם.

30.  בנסיבות תיק זה, סברתי שיש מקום ליתן אמון בגרסתה של המבקשת ביחס לאירוע שהתרחש בחודש יוני 2022. ביחס לאירוע שהתרחש בחודש אוגוסט 2022, הרי שנסיבותיו אינן ברורות לעת הזו.

31.  הנה כי כן, הטרדה בעבר (התנהגות עוכרת שלווה)- קיימת; חשש מפני הישנות -קיים לטעמי, וודאי נוכח הגרסה העובדתית המוקשית שהועלתה, בגדרה הרחיקה עצמה המשיבה מן המבקשת תוך אי הלימה לעובדות כהוויתן (העובדה שהמבקשת מתגוררת במקום וקיימת הכרות בין השתיים).

32.  לצד אלה וכגורמים מצננים יוער, כי לא מצאתי כל אינדיקציה לתקיפה מצד המשיבה, וממילא שחלק מטענות המבקשת מתייחסות לאירועים ישנים מאוד שאין זה המקום לדון בהם. המבקשת אף אישרה שמאז הצו הארעי לא חזרו על עצמם אירועים דומים ומכאן שהחשש מפני הישנות אינו גבוה. ברקע הדברים קיימת גם מחלוקת אזרחית רבת שנים מול בן זוגה של המבקשת.

33.  באיזון הכולל שבין הצדדים סברתי אפוא, כי הצו הארעי שניתן ע"י כב' השופט הקר מוצדק, וכי יש להותירו בתוקף עד ליום 15 בנובמבר 2022.

ה. סוף דבר:

34.  דין הבקשה להתקבל בחלקה בלבד.

המזכירות תדוור לצדדים ותסגור את התיק.

5

ניתנה היום, ח' חשוון תשפ"ג, 02 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.