1.         בפניי בקשה למניעת הטרדה מאיימת. ביום 27.8.2023 ניתן צו במעמד צד אחד והיום התקיים דיון במעמד הצדדים.

2.         המבקשת טוענת כי היא רכשה נכס שהיה שייך למשיב ולמעשה כלל שני חדרים נוספים שרשומים בבעלות רמ"י, והמשיב מנסה להשתלט על שני החדרים הללו תוך איומים על המבקשת כי יפגע בה ויהרוג ואתה ויחשמל אותה, יאשפז אותה, ינתק ביתה מחשמל, מגיע אליה יחד עם כלב גדול כדי להפחיד אותה. הוא מתפרץ לנכסים שלה, שובר דברים וגונב דברים.

3.         המשיב הגיש תגובה אשר בה טען כי הנכס שבמחלוקת אותם שני חדרים הוא בבעלות של רמ"י וכל הזמן היה בחזקתו ובשימושו, וכי אותם שני חדרים לא נמכרו במסגרת עסקת המכר למבקשת, והיא זו דווקא שמנסה להשתלט על אותו נכס בדרך של הרחקתו מהמקום באמצעות אינספור צווי מניעת הטרדה מאיימת והליכים משפטיים נוספים שמתנהלים בין הצדדים.

4.         היום התקיים כאמור דיון בו שמעתי את עדויות הצדדים ושניהם הציגו בפניי סרטונים שצולמו בטלפונים הניידים שלהם.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, שמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי ועיינתי בסרטונים שהציגו בפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.         הנטל מוטל על המבקשת להוכיח כי המשיב אכן מטריד אותה, מפחיד אותה, מאיים עליה, והיא כשלה מלהוכיח את הדברים. המדובר בגרסה מול גרסה ולא מצאתי כל סיבה אשר מצדיקה את העדפת גרסתה של המבקשת על פני גרסתו של המשיב.

7.         דווקא בסרטונים שצפיתי בהן במהלך הדיון, עולה כי המבקשת היא זו שמקללת את המשיב ומאיימת עליו, מכנה אותו כל מיני כינויי גנאי והמשיב ברוב המקרים לא מגיב, לא מאיים, לא מקלל.

8.         ההתרשמות היא כי המדובר במחלוקת קניינית אשר גררה בעקבותיה מספר הליכים בדמות ההליך הנדון, כשאף אחד מבעלי הדין לא נאות לפתוח בהליך הנכון שהוא בירור מהות זכויות בעלי הדין באותו נכס שנוי במחלוקת אשר רשום כעת בבעלות רמ"י.

9.         לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 800 ₪.

10.       המזכירות תמציא פס"ד זה לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ז אלול תשפ"ג, 03 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.

חתימה