לפניי בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי בין הצדדים סכסוך אשר במסגרתו נהגה המשיבה, בין היתר, בפעולות העולות כדי הטרדה על פי החוק, וכי קיים בסיס לסברה לפיה אלו עשויות לחזור על עצמן.

בנסיבות אלו שוכנעתי כי יש מקום ליתן צו האוסר על המשיבה לבצע את הפעולות שלהלן -

(1)   להטריד את המבקשת, בכל דרך ובכל מקום בין בעצמה ובין ובאמצעות אחרים מטעמה;

(2)   לאיים על המבקשת, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים מטעמו;

(3)   לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה או מעשיה, או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים מטעמו;

(4)   ליצור עם המבקש/ת ו/או עם מי מבני משפחתה, מקורביה ומעסיקיה כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים מטעמה;

צו זה יעמוד בתוקפו למשך 6 חודשים מהיום או עד החלטה אחרת.

אציין כי מן הבקשה עולה כי בין המבקשת למשיבה סכסוך הכרוך במערכת יחסים עם צד שלישי, אבי ילדיה של המשיבה. דומה בעיניי כי בנסיבות אלו ריחוק וניתוק בין השתיים עשוי להיטיב עימן ועם ילדיהן, ולמנוע חיכוך מיותר בין המעורבים.

אציין כי לצורך האיזון במרה הנוכחי דומה כי יש לשקול הפיכת הצו לצו הדדי למניעת האפשרות לפנייה או הפרעה לשלוות החיים מן הסוג המפורט מעלה כלפי מי מהצדדים כאן.

לפיכך אני קובעת בשלב זה דיון במעמד שני הצדדים ליום 12.1.25 בשעה 09:00, אך המבקשת והמשיבה מוזמנות להודיע כי הן מסכימות להפוך את הצו לצו הדדי שיעמוד בתקפו למשך 6 חודשים ללא צורך בדיון, וללא הודאה בטענות.

ככל שתוגשנה הודעות הדדיות כאמור עד ליום 9.1.25 בשעה 13:30 - תינתנה הוראות לביטול הדיון.

החלטה זו וזימון לדיון יומצאו למשיבה עוד היום על ידי פקיד מסירה של ביהמ"ש.

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"ה, 08 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.