1.    לפני בקשת המבקש להחזרת תפוס, רכב מדגם טויוטה מ.ר. 76-362-52 (להלן: "הרכב"), אשר נמצא בחזקת המשיבה בעקבות חקריה משטרתית שנפתחה לאחר תלונה שהגיש מר יבגני מוצקין על מרמה בעסקת מכירת הרכב, שהיה בבעלותו, ואי קבלת תמורה.

2.    לטענת המבקש, הוא רכש את הרכב מצד ג', מר אסיד זועבי, בהתאם לזיכרון דברים שנערך בין הצדדים, וזאת תמורת תשלום סך של 35,000 ₪ במזומן. לבקשה צורף זיכרון דברים ואישור על העברת בעלות מיום 24/01/2024, כך שהרכב רשום במשרד הרישוי ע"ש המבקש.

3.    בדיון שהתקיים בבקשה ביום 01/02/2024 בפני השופט התורן, בנוכחות המבקש ונציג המשיבה, המשיבה לא התנגדה להחזרת הרכב והותירה את ההכרעה בשאלת זהות האדם אליו יוחזר התפוס לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט החליט על קיום דיון נוסף לצורך שמיעת עמדתו של מר יבגני מוצקין הטוען לבעלות ברכב.

4.    בדיון שהתקיים בפני ביום 08/02/2024 חזר המבקש על בקשתו להחזרת התפוס לידיו בהיותו הבעלים של הרכב (סוחר רכב). נטען כי הוא נכח בעת ביצוע העסקה בין מר יבגני מוצקין לבין מר אסיד זועבי, כאשר האחרון שילם את תמורת הרכב במעטפה במזומן (47,000 ₪) ובהתאם לכך בוצעה העברת בעלות ברכב במשרד הרישוי ע"ש מר אסיד זועבי. בהמשך לכך, מר אסיד זועבי נעצר ונקלע לקשיים כלכליים ובשל כך רכש המבקש את הרכב ממנו תמורת סך של 35,000 ₪ במטרה לעזור לו כלכלית. מר אסיד זועבי אישר את דבריו של המבקש.

5.    מנגד, טען מר יבגני מוצקין כי נפגש עם המבקש ומר אסיד, בנוכחות חבר, ומכר לו את הרכב לאחר שהקונה הראה לו דרך "צילום מסך" אישור על העברת התמורה לחשבונו של מר יבגני (צילום המסך הוצג לבית המשפט). כעבור מספר ימים התברר כי לא הועברו כספים לחשבונו של מר יבגני כפי שניתן ללמוד מתדפיס חשבון הבנק שהוצג בפני ולמעשה מר יבגני נעקץ משהעביר את הבעלות ברכב על סמך אישור מזויף וללא קבלת תמורה. במהלך הדיון העיד חברו של מר יבגני כי לא שולמו כספים במזומן כפי שנטען על ידי המבקש ומר אסיד.

6.    סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן: "על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו".

7.    לשון הסעיף מלמדת, כי לבית המשפט מוענקת סמכות לקבוע למי יימסר חפץ אשר נתפס על-ידי המשטרה וכיצד יש לנהוג בו. בית המשפט רשאי לצוות שהחפץ יימסר לתובע זכות בו או לאדם פלוני או שינהגו בו לפי הוראת בית המשפט ולפי התנאים שיקבעו בצו.

8.    על-פי פסיקת בית המשפט העליון, הכרעה לפי סעיף 34 לפסד"פ אינה מיועדת לקבוע או להצהיר על זכויות קנייניות או אובליגטוריות בתפוס. מדובר בצו בעל אופי זמני שמיועד לקבוע מי יחזיק בחפץ שנתפס על-ידי המשטרה. כך  סעיף זה מעגן את סמכותו של בית המשפט ליתן צו חילוט זמני (ראו: בש"פ 5828/23 מדינת ישראל נ' מאיר תורג'מן (05/02/2024)).

9.    כנגזרת מקביעה זו, אין הצו מהווה מעשה בית דין או השתק לגבי הזכויות, והצדדים רשאים לפנות להליך אזרחי לשם קביעת הזכויות הקנייניות בחפץ. יחד עם זאת ואף שמדובר בהכרעה זמנית, עצם מסירת החפץ לידי המבקש בו זכות, משמעה העברת נטל השכנוע אל שכמו של האדם המבקש לאחר מכן להוציאו מידיו, כל זה במסגרת העיקרון של המוציא מחברו עליו הראיה (ראו: ה"ת (נצ') 42304-07-17‏ אסי נחום נ' מדינת ישראל (09/08/2017) והאסמכתאות המצוטטות שם).

10.                    יוצא אפוא, כי בהליך לפי סעיף 34 לפסד"פ יש משום הכרעה זמנית, שאינה חוסמת הגשת תביעה אזרחית להחזרת חזקה ולהצהרת בעלות. עם זאת, מסירת החפץ לאדם מסוים, המבקש בו זכות, משמעה העברת נטל השכנוע לאדם אחר המבקש להוציאו מידיו, במסגרת עקרון המוציא מחברו עליו הראיה, "מטעם זה, ולאור השלכות הצו, ככל שיש סכסוך רציני ביחס לבעלות, אין לבררו בשעת דיון בבקשה להשבת תפוס, אלא מן הראוי להפנות את הצדדים לבית המשפט האזרחי במסגרתו יוכל המבקש לקבל סעד זמני של מסירת החזקה ברכב לידיו, אם יתקיימו אותם תנאים ונסיבות שיצדיקו זאת" (ראו עניין אסי נחום לעיל).

11.                    בענייננו, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושמעתי את הצדדים והעדים והתרשמתי מהם באופן ישיר, ולאחר עיון בתיק החקירה, אני קובע כי בשלב זה יוותר התפוס בחזקת המשטרה ועל הצדדים לפנות להליך אזרחי מתאים לצורך הכרעה בשאלת הבעלות ברכב, שכן עסקינן בסכסוך רציני ביחס לבעלות, אשר לא ניתן לבררו בעת דיון בבקשה לפי סעיף 34 לפסד"פ.

12.                    כאמור, המשיבה אינה מתנגדת להשבת הרכב לבעליו בכפוף להכרעה בנושא הבעלות. מנגד, הן המבקש והן מר יבגני מוצקין חולקים בשאלת הבעלות ברכב. מצד אחד, המבקש רשום כבעלים של הרכב ותומך את טיעוניו בזכרון דברים וטופס העברת בעלות המעגנים לכאורה את זכויותיו החוקיות ברכב. מצד שני, נסיבות ביצוע העסקה של המבקש מעלות תהיות וסימני שאלה רבים וזאת בשים לב לתמורה הנמוכה, מועד ביצוע העסקה (כשהרכב תפוס בידי המשטרה), וכן נוכחות המבקש פיזית בעסקה בין מר יבגני לבין מר אסיד זועבי ועוד.

13.                    מהאמור לעיל, ניתן לראות את המורכבות זאת בנוסף לצורך בבירור טענתו של מר יבגני כי מר אסיד העביר לו בוואטס-אפ צילום מסך של העברה בנקאית, שנמחק בהמשך, כאשר האחרון מכחיש זאת.

14.                    מסקנתי היא כי גרסאות שני הצדדים אינן מאפשרות הכרעה בשלב זה, ובמסגרת דיון זה, נוכח אופיו. בנסיבות אלו, החזרת הרכב לאחד הצדדים עלולה להתברר כפגיעה מהותית בזכויות הצד השני.

15.                    סוף דבר - הבקשה נדחית.

16.                    המבקש ו/או מר יבגני מוצקין רשאים לנקוט בהליך אזרחי מתאים לצורך הוכחת הזכויות ברכב וקבלת סעד זמני או קבוע לשחרור הרכב.

17.                    לפיכך, הרכב יוותר תפוס בידי המשטרה עד החלטה אחרת, בכפוף להוראת סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש), תשכ"ט-1969.

18.                    אין צו להוצאות.

19.                    המזכירות תמציא החלטתי לצדדים, כאשר על המשטרה להמציא החלטתי למר יבגני מוצקין, ותסגור את התיק במערכת.

ניתנה היום, ל' שבט תשפ"ד, 09 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.